title
title
title
title
title
title
חברים כותבים על הקורסים שלהם

זו השנה השלישית שקובי מלמד ב"גיל עוז" נושאים שונים וכולם נושקים ליהדות. קובי שמעיד על עצמו שהוסמך לרבנות כחרדי, חצה את הקווים אך לא שרף את הגשרים. ובאמת...

הקשרים שלו עם תלמודו בעבר אמיצים ביותר, אך גישתו שונה.

השנה למדנו על פרשות השבוע, ולאחרונה עסקנו בספר ויקרא, מספרי החומש שמשום מה לא זכור לי שלמדתי, אבל מהאזנה לקריאת התורה בשבת הוא נשמע לי עמוס חוקים ומצוות סדר הקורבנות ותורת הכוהנים, קללות וברכות והכל בירידה לפרטי הפרטים, בקיצור מייגע.

והנה, כבר בפתיחת הספר העוסק בקורבנות, מה מקריבים מי מקריבים ולמה? ההתחשבות במי שאין בידו, והיחס של הפרשנים השונים להקרבת הקורבנות. קובי נהג לשלב גם דברי הגות של אנשי רוח יהודים, ולא רק. לפעמים שרים ופזמונים המאירים ומוסיפים מבט נוסף או חדש על הטקסט. בחרתי בשתי פרשות מייצגות (ולא שאין אחרות).

פרשת מצורע: הכהן קובע מהו נגע הצרעת והמצורע מורחק מן המחנה, בין שאר המצורעים הנזכרים מסופר שהמלך חזקיהו היה מצורע עד יום מותו וישן בבית החופשי. פרשנים אומרים שהיה חופשי מהנהגת הממלכה. ועל-פי שירם של גלעד ופוליקר חופשי זה לבד, וגורל המצורעים להיות לבד, והלבד גם הוא חופשי. הידעת שמקור המילה צרעת הוא צרעה, ובעברית הצרעה נקראת דבור, ומאין הקשר שלה לדיבור, חכמים אומרים שהולכי רכיל ולשון הרע, לוקים בצרעת. וראה מרים אחות משה.

הפרשה הבאה היא "בהר" (פירוט המצוות והחוקים שנמסרו בהר סיני). שבת הארץ השמיטה, היובל בו חוזרות כל הנחלות שנמסרו בגלל חובות של מי שירד מנכסיו. העזרה לעני היחס לגר ועוד. הפאר של חוקי התורה.

קובי מביא את הדברים ומדגיש את חשיבותם לימינו. כמה זה הולם אותו שהוא נאה מדבר, ונאה מקיים. כידוע קובי חבר בעמותת רבנים שמטרתה שמירה על זכויות הפרט וכבר שנים הוא עוזר בין השאר בנושא הדיור הציבורי לאנשים בבית שאן.

עדנה ון-דיק

עין-הנצי"ב