title
title
title
title
title
title
משב רוח - "חכמת הדורות"

"חכמת הדורות"

סיפור ידוע ועצוב. איש חכם ומשכיל שעסק כל ימיו בלימוד, חקירה והוראה הולך לעולמו. ביתו שבע הימים רצוף ספרים, קירותיו מכוסים במדפים עמוסי ספרים גדולים כקטנים, עבים, דקים, סדרות, כרכים, אנציקלופדיות, ספרי קודש וחול, ספרות ומדע, מחקר ופולקלור.

בשפות רבות. יש שם ספרים רבים בעברית כי חי בארץ הזאת שנים רבות, אך כיון שהיה בקי גם באנגלית, גרמנית ולטינית תמצא שם גם כהנה וכהנה. נחתמו חייו ונותרה ספרייתו העמוסה, העשירה והרבה. יתומים צאצאיו שאהבוהו והוקירוהו ויתומה ספרייתו. צאצאיו, אף הם הורים לילדים ואף לנכדים, אך הספרים נותרו לבדם. הנה נתקבצו ובואו הצאצאים. יש שלקחו מספר ספרי אומנות, יש שחשקה נפשם בספרי השירה והספרות, נכדים אספו מעט אטלסים ישנים, ואחרים מילונים (לא גדולים, לא כבדים) תלמיד הישיבה יקח סט אחד של תלמוד (נותרו עוד שניים) ספרי הבישול נתרמו לכלות ולנכדות שזה עתה נישאו, אך הרוב הגדול של המדפים נשאר עמוס, עמוס וכבד. ומי יקחם? אנו קונים מכשירי חשמל, מחשבים, טלפונים ופלאפונים, טלויזיות קטנות וגדולות...אבל ספרים? מי צריך היום ספרים? יש אינטרנט, יש גוגל, יש מידע זמין מהיר פשוט וברור – ומי צריך ספר? מי יש בביתו מקום לאנציקלופדיה רבת כרכים אשר כשם ששמה קשה להיגוי, כך היא בלתי שימושית להפליא!!!

הובטח לו לאיש בטרם לכתו כי לא ידאג – אנו נטפח, נמשיך, נדאג לאוצר מופלא זה שרכשת כל חייך...אך בהגיע עת פריעת החוב מסתבר כי המשימה קשה מנשוא. כי מי צריך ספרים?

ואנו שומעים את הסיפור החוזר שוב ושוב...נחרץ גורלן של ספרות הדורות...

ספריות בתי הספר הולכות ומצטמקות – החל מפונה מספרים ומתמלא במחשבים משוכללים ומשוכללים יותר. בני הנוער צמאי הדעת יושבים מול המסכים וגולשים באתרים השונים, ומי צריך ספרים?

אנחנו בני הדורות הקודמים תוהים וכואבים...אבל אולי אולי זו דרכו של עולם.

אולי לעינו להסתגל ל"עולם החדש" הצבעוני והזוהר המציע את שירותיו למחפשי הדעת כי זהו העולם בו אנו חיים?

אולי יש קורטוב נחמה בידיעה כי לפחות בעם ישראל עדיין קיימים רבים רבים אשר מעייניהם בספר מבוקר ועד בוקר. הם יודעי האותיות הקטנות, שורות הפלפול, יצירת דורות שנות אלפיים והם שקועים בה והוגים בה יומם ולילה. קורטוב של נחמה. (ויש הלוחשים כי גם אלה יעברו אל מסכי – מסכים) אולי.


אבישג