title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - סיום מרגש

סיום מרגש

"נפרדנו כך
היתה דממה
לא היה כבר מה לומר
הרחוב רגש
הרחוב המה
כמו לא היה דבר...."

נפרדים, לא קל, הדמעות מאיימות לפרוץ החוצה וכך אכן קרה.

לאחר שנה בה נפגשנו מידי יום רביעי בתלמידי כיתות נווה מגאון הירדן הגיעה השנה אל סיומה.

ארבעת החברים, יהונתן, סאם, ספיר ותמר שמידי שבוע הקפידו להגיע ולתת מעצמם עבור חברי הבית, ולתת זה תמיד גם לקבל.

הקבלה, החום והקשר שנוצר בין התלמידים לחברי הבית היה עמוק כנה ומלא בנתינה וקבלה הדדיים.

במפגש האחרון שהתקיים השבוע עמדו התלמידים וברכו בהתרגשות רבה:


ואנו עם דמעה בעינינו החזרנו ברכה על ברכה:

תלמידי כיתות נווה היקרים לנו מאוד

כל כך מהר נגמרה לה שנה, ומבחינתנו מהר מידי, היינו שמחים ורוצים שתהיו איתנו עוד.

עצובה ומתוקה הפרידה מכם. עצובה, כי צריך להיפרד, ומתוקה, כי סוף זה התחלה של משהו חדש ואחר. והנה גדלתם, התפתחתם ואתם תיכף עולים כיתה, ומבחינתנו סיימתם כאן את השנה ממש ממש בהצלחה.

שמחנו להכירכם, כל אחד ואחת מכם, עולם שלם ונפלא שרק התחלנו להכיר.

אתם קבוצה נפלאה והארתם לנו את ימי רביעי.

השתלבתם בצורה כל כך נעימה וטובה, בהיכרות עם האנשים ובמשימות השוטפות של מרכז היום.

הייתם לנו לעזר רב.

החברים המבוגרים חיכו לכם מאוד, לפעילות הנעימה והמעניינת שהכנתם בחריצות, לכל יום רביעי יום המפגש עימכם, שתרמה להעשרת הדעת, לכייף ולענין, ולא פחות חשוב לכיף של הישיבה המשותפת באפייה ולשיחות שנקשרו בניכם לבינם ובעצם ליצירת הקשרים האישיים.

הצוות חיכה לבואכם, כי ביום רביעי היו עוד ידיים מסורות וחרוצות שסייעו.

הרגשנו שככל שעובר הזמן אתם מבינים יותר ויותר את תפקידכם והשתלבתם במשימות בצורה מצוינת.

אנחנו מאחלים לכם בהצלחה בהמשך הדרך, לכל אחת ואחד מכם, שתמשיכו לעסוק במה שעושה לכם נעים וטוב, ללמוד ולהתפתח ולגלות עוד ועוד דברים חדשים.

חופשה נעימה וקיץ טוב

נשמח תמיד שתבואו לבקר

בהערה ובהוקרה

חברי וצוות מרכז יום

גיל עוז


חברי הבית הוסיפו על ברכותינו ולסיום עסקנו יחד בשירה המפורסם של נעמי שמר- "החגיגה נגמרת".


עוד מיזם חינוכי מיוחד שהתרקם לו השנה הגיעה אל קו הסיום המרגש, ואנו נמתין בקוצר רוח להמשכו בשנת הלימודים הבאה.

ענבר וייס לשם גדי ליאון

עו"ס הבית מומחה שיקומי