title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים - גלגולו של סיפור

גלגולו של סיפור

בגיליון 261 סיפרנו כאן במדורנו את סיפורו של אלי ערמון, חבר גרעין שחל, אודות קרוב משפחתו דוב לקס ז"ל, ועל אודות משפחתו שנרצחה בשואה ואודות בת דודתו גבריאלה לקס, אשר כתבה שיר.

לעיון בכתבה מתאריך 30.12.15 לחצו כאן


המשך סיפורנו בא כעת.

עמית בן עטר התרגש מהשיר, חיבר לו לחן, והוציא קליפ שמתאים ליום השואה. בימים אלה הקליפ עלה ל –YouTube.

בסוף השיר יש עמוד המוקדש לדב לקס, עם תמונתו.

מכיוון שאף אחד לא נותר ממשפחת לקס, אני רואה בשיר זה אנדרטה לזכר שתי משפחות לקס.

ראיון עם עמית בן עטר שהלחין את שירה של הנערה ההונגריה

עמית הוא מפיק מוסיקלי המלחין עבור הטלויזיה וגופים נוספים. יש לו אולפן והוא עוסק גם בצילום וידאו ועריכה.

אלי ערמון הוא דוד של אשתו. איילת רעייתו של עמית היא אחיינית של אלי. אלי ואמא של אשתו – אחים.

במסגרת התרחיש המשפחתי שקרה בחדשים האחרונים במשפחת ערמון – הרשקוביץ, משפחה של ניצולי שואה מהולנד, ובריחתם מהנאצים.

הם השיקו ספר משפחתי על משפחת ערמון – פיליפסון לדורותיה, להוצאת הספר קדם תחקיר רחב שהתפרש על פני מדינות רבות. הם מצאו בין השאר, מאגרי תמונות משפחתיים שלא הכירו, והצליחו לגאול מסמכים, תמונות ומכתבים נשכחים. במסגרת החיפושים התגלה מכתב של בת משפחה – גבריאלה לקס (אחותו של דב לקס הי"ד), היא נלקחה ע"י הגרמנים לאושויץ בהיותה בת 12. גבריאלה כתבה מכתב בהונגרית. שנתיים אחר כתיבת המכתב ב 1944 היא נרצחה. במכתב משובץ שיר שכתבה גבריאלה על משאלותיה הכמוסות. המשפחה תרגמה את המכתב לעברית למען ידעו גם הדורות הבאים, ויזכרו את גבריאלה שנרצחה באושויץ..

חמיו של אלי פנה אליו ואמר עמית הסתכל על השיר אולי תעשה עם זה משהו. אולי ניתן להלחין אותו.

עמית עיין בתרגום ואמר: יש כאן מילים ומשפטים החוזרים על עצמם, ואולי קצת רעיונות חוזרים, אבל יש מה לעשות.

ערב אחד צפה עמית בטלויזיה בתכנית הטלויזיה אבודים. אבודים היא סדרה דוקומנטרית בהנחייתצופית גרנטעל אנשים שמחפשים את קרוביהם. צופית וצוותה יוצאים למסע חיפוש אחר הקרובים האבודים ומלווים את המשפחות עד לרגע הגילוי והמפגש.. עמית צפה בפרק על סבו של תמיר גרנות, ניצול שואה שגרמני הצליח להוציאו מהמחנה, ועד היום הוא מחפש מיהו.

תכנית זו הייתה החלקיק המאיץ שבהשפעתו עמית רץ לאולפן שלו והלחין את השיר, למחרת חזר עמית לאולפן והחליט לעבד את הלחן ולדאוג לביצועו. כשסיים את השלב הזה, חיפש מי מתאים לבצע את השיר.

עמית במסגרת עבודתו עובד ומלווה את צמד האחים אורי ונעם כל טוב מהסדרה – בית ספר למוסיקה. אוֹרי , הוא בן 13 אוהב לצייר, לנגן בגיטרה חשמלית ולשיר בבית הכנסת.

נעם היא בת 12 אוהבת לרקוד, לנגן על חליל צד ולהתעמל. אורי התחיל לשיר כשהיה בכיתה ה' ונעם הופיעה לראשונה בחיים באודישן של "בית ספר למוסיקה". שניהם חושבים על אמא שלהם כשהם שרים...

עמית חשב עליהם, הוא התקשר אל אמם, ורד, העוקבת בדריכות אחר התקדמות ילדיה, סיפר לה על השיר שהלחין, ושאל אותה מה דעתה שהם ישיר את השיר. ורד התרגשה מהמיזם ונאותה.

עמית סיפר שכשהוא משמיע למישהו שיר, הוא מסתכל על פניו של המאזין. הפנים, מספרות את הסיפור ללא כחל וסקר.

עמית סיפר להם בקצרה את הרקע לשיר, השמיע לילדים את השיר והם נשאבו אל השיר מהשנייה הראשונה. וכולם צללו לעבודה על השיר.

לאחר כמה שבועות של עבודה מאומצת, חמיו שעקב כל הזמן בדריכות על התקדמות ההפקה, התקשר ואמר לו – יש איזושהי קירבה בין משפחת ערמון מצדם ההולנדי, למשפחת כל טוב.

עמית סיפר להם על הקרבה.

אורי ונעם עשו הכל מתוך מקום מוסיקלי, ערכי. ולא ידעו שיש קשר בין שתי המשפחות.

ואז הם עשו הקלטה, הסיום של השיר נשק להפקה של הספר. הם שמרו זאת כהפתעה כדובדבן לערב הפקת הסרט.

בסוף הערב לא נותרה עין יבשה (גם שלי).

באותו שבוע נפטר אח חורג של אלי ערמון, חלק מהמשפחה ישבו שבעה, עקב השכול והחליט עמית לא להביא את הילדים להופעה חיה, אלא רק להשמיע את ההקלטה, זה היה משהו צנוע.

עין לא נותרה יבשה....

כולם בקשו לשמוע את השיר ולרכוש אותו.

עמית ענה: זה עדיין לא מוכן, זה עדיין בלתי אפוי, בתנור הלוהט, והמשיך לעבוד על השיר.

חמיו מנחם הגיע להקלטות וכן רעייתו אילת. היה גם שיח טלפוני. יש תקשורת חמה ולבבית עם משפחת כל טוב, אבל היא עדיין בחיתולים. עקב השכול.

זה טרי לגמרי.

הם הוציאו תקליט וסינגל, ועשו קליפ. עמית כתב תסריט, וצלם וביים את השיר. לילדים הייתה חוויה מעניינת. הייתה זו עבודה רגשית ואמוציונלית. לא בשביל לקדם את הכישרון שלהם, אלא מתוך הזדהות.

עמית בתור המתווך המוסיקלי המכיר את שניהם ממקום של עבודה. ונפגש עם אורי כדי ללמדו לעבוד באולפן. לא העלה על דעתו שייווצר כזה קשר.

תוכן השיר מספר שהילדה שכתבה את השיר לא זכתה לעלות ולהינצל.

בקליפ עמית כאילו הגשים את חלומותיה עם נעם ואורי הוא הגשים לה מה שלא קרה במציאות. להגיע לארץ ישראל, לעלות לירושלים.

גבריאלה היא בת של מרדכי לקס. מרדכי שרד את השואה אבל אבד את המשפחה את אחיו.

הוא התחתן שוב עם אישה בשם טובה ונולד להם בן יחיד – דב.

דב לקס נהרג במלחמת ששת הימים בקרב על אום כתף.

אלי ערמון התרגש כשגילה רק השנה שדב הוא בן משפחתו.

השקיפה נא האל הטוב - : לקס גבריאלה 1942 – תרגום מילולי מהונגרית

תלמידת תיכון II.

I.

אוי ואבוי. מאות אוי ואבוי, למי שהושפלו,

שהרשעים השפילו אותם עד עפר,

ושאין להם רגע של אושר או של מנוחה,

הרי זה עם ישראל, אם כל העמים.

II.

שום אדמה אחרת לא יצרה אדם כמו משה רבנו,

אשר אומה אדירה כרעה לפניו.

אנו, אנחנו נכחנו במעמד הר סיני,

וקבלנו עלינו את הדת הקדושה לפי תורת ה' !

III.

בכל זאת זה זמן רב אותנו רוצחים ומענים,

האם זרם השנאה לא ייפסק לעולם?

כל יום מביא אתו חוק חדש נגד היהודים,

אוי, הם מענים הרבה אנשים חפים מפשע!

IV.

השקיפה נא האל הטוב על העם שבחרת,

שלח נא מזור לפצעינו הפעורים,

הובל אותנו אל ארצנו, מולדתנו מקדם,

ייבנה המקדש, בית משכנך משכבר הימים!

V.

קבץ נא את עמך מארבע כנפות תבל,

ראה גם ראה, אנו מתאבלים ומדוכאים עד עפר,

שא עיניך אלינו, ממרום מושבך,

הלא אתה הוא הרואה הכול, שם מלמעלה.

VI.

לעת כזו בשנה הבאה שנחגוג שוב,

נשוב למולדתנו,

בדרך עולי הרגל,

האל הטוב, אבקשך עד מאד,

(השב) לארצו את עמך שכבר ריצה את עוונו.

השקיפה נא האל הטוב – גבריאלה לקס – עיבוד: עמית בן עטר


קבץ נא את עמך, מארבע כנפות תבל
ראה עמך ראה, מדוכא ומתאבל
שא עיניך אלינו,
ממרום מושבך

זמן רב אותנו רוצחים ומענים
כל יום מביא איתו חוק חדש ליהודים,
האם זרם השנאה,
לא יפסק לעולם?

פזמון:
השקיפה נא האל הטוב על העם אשר בחרת
שלח נא מזור לפצעינו הפעורים
הובל אותנו אל ארצנו, מולדתנו מקדם
יבנה המקדש בית משכנך משכבר הימים

נשוב למולדתנו
בדרך עולי הרגל
השב לארצו את עמך
שכבר ריצה עוונו

פזמון:

השקיפה נא האל הטוב על העם אשר בחרת
שלח נא מזור לפצעינו הפעורים
הובל אותנו אל ארצנו, מולדתנו מקדם
יבנה המקדש בית משכנך משכבר הימים

לאחר שהשיר פורסם במרשתת התקבל בדף הפייסבוק של עמית בן-עטר הפוסט הבא


אכן גלגולו של סיפור