title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לחג הפסח

חג הפסח

אחד ממאפייני הסדר הוא ההסבה. המשנה במסכת פסחים קובעת 'ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב'.

הפירוש המיידי שכולנו מכירים להסבה זו קשור למצב הגוף בעת האכילה, כאשר הכוונה להטיית הגוף והישענות על כרית וכיו"ב (בצד שמאל). כך עולה גם משאלת הילדים -'מה נשתנה הלילה הזה, שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים, הלילה הזה כולנו מסובים?'

מדוע שונה הוא הלילה הזה? מדוע בכל הלילות אנו יושבים זקופים באכילתנו, ואילו הלילה אנו מוטים כלפי צד שמאל?

אך החובה להסב בליל הסדר פורשה גם באופן אחר. רבי נתן מרומי, בעל ספר ה'ערוך' (נפטר לפני 910 שנים) מבאר את המילה כקשורה לשורש 'ס.ב.ב.' וחובת ההסבה היא החובה לאכול בחבורה, 'כי דרכם היה בימי קדם ועד היום באנשי מזרח לישב על המאכל ועל המשתה סביב סביב'.

בסעודה שגרתית, אכילת חולין, אוכל אדם עם עצמו, יושב מול הקיר, או מול החלון, וסועד את לבו. במסעדות של מזון מהיר (ואפילו בחדר האוכל בארוחת צהריים...) יושבים בשורות, פנים אל פנים אבל גם גב אל גב. לעומת זאת בליל הסדר אנו נקראים להסב, ליצור סיבוב. כך מבאר זאת הרב כשר: 'היקף סביב הכיסאות לשבת לסעודה... ועיקר מצות הסיבה היתה לאכול איש ושכנו ומשפחתו בהסיבה, כלומר בחבורה אחת...'

זהו אופיו של ליל הסדר – זמן של אכילה בסיבוב, של יצירת מעגל מסביב לשולחן, של חבורה ושכנות.

הישיבה במעגל מאפשרת לראות את האחרים שלצדנו ומבטלת את ההיררכיה, אין ראש למעגל ואין זנב.

האחוה מביאה לשוויון, והשוויון לחירות. מסופר על האדמו"ר מסוכטשוב שכששאלו אותו תלמידיו מדוע אין 'טיש' בחצרו בליל הסדר, השיב להם שלא יוכלו להיות בני חורין אם יהיו במחיצתו...

נשתדל לקראת ליל הסדר שאנו בפתחו להעצים את תחושת המעגל והשוויון, ליצור במהלכו אווירה והזדמנויות ממשיות של 'פנים בפנים', של מעגל, שבו יש מקום לכל אחד ואחת, ויש אפשרות לראות את הפנים של כל אחד ואחת, וממקום זה תגיע ה'הללויה', ותצמח הגאולה.

חג שמח ושבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רבה של טירת-צבי