title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - עבדים היינו

עבדים היינו (עתה בני חורין)

עֲבָדִים הָיִינוּ, הָיִינוּ,
עַתָּה בְּנֵי חוֹרִין, בְּנֵי חוֹרִין.
עֲבָדִים הָיִינוּ,
עַתָּה, עַתָּה בְּנֵי חוֹרִין, בְּנֵי חוֹרִין



לקריאת הדברים באתר זמרשת לחצו כאן

מספרת ענבל פראג: השיר לא נכתב בזכות עצמו כשיר יחיד, אלא היה חלק מן ה"חטיבה המוסיקלית" שמתחילה בקטע פסנתר, ממשיכה בלחן ייחודי של "הא לחמא עניא" ושל הקושיות ומסתיימת ב"עבדים היינו".

יהודה שרת כלל את השיר בלחן זה גם בסדר יגור, אף שרוב המוזיקה לסדר הייתה פרי עטו שלו.


צפו בביצועמסדר יגור 2007 תזמון 21:10 דקות

להאזנה לביצועו של יהורם גאון -לילדים לחצו כאן


בהגדה של עין-חרוד שני חלקים ל"עבדים היינו" -

החלק הראשון של שלום פוסטולסקי(לא מובא בשלמותו) והפחות מוכר. לחצו כאן לשם האזנה

החלק השניהוא המוכר.

*****************************************************************

לקריאת הדברים מאתר "הזמנה לפיוט" לחצו כאן

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם

וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה

וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם

הֲרֵי [עֲדַיִין] אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם

וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים [כֻּלָּנוּ זְקֵנִים]

כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה

מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם

וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח


נוסח הפיוט ע"פ דניאל גולדשמידט, הגדה של פסח ותולדותיה

מקטעי הפתיחה העתיקים ביותר של ההגדה של פסח, הנאמר מיד לאחר 'מה נשתנה'. זהו אחד הקטעים הידועים ביותר של ההגדה, והוא נושא בחובו את המוטיב המרכזי של ההגדה וחג הפסח, החוזר כחוט השני במחשבה היהודית – התפיסה כי יציאת מצרים אינה נחווית רק כזיכרון היסטורי רחוק, אלא כחוויה קיומית המשפיעה על חיי יהודים בכל הזמנים.
המשפט הפותח של "עבדים היינו" נשען, בשינויים קלים, על פסוק מספר דברים, המופיע שוב בהגדה כתשובה לשאלת הבן החכם. אל הפסוק הוצמדו שתי פסקאות נוספות. הראשונה מבטאת את ההכרה בכך כי לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם.
הפסקה השנייה מדגישה את חשיבות סיפור יציאת מצרים, גם עבור חכמים זקנים ונבונים, בהיותה האירוע המכונן בתולדות עם ישראל.
הלחן הנלמד בגני הילדים הוא לחן צעיר יחסית, שנתחבר בארץ לפני קרוב למאה שנה ע"י החלוץ שלום פוסטולסקי, בן למשפחת חסידי גור שעלה לארץ ישראל, אל קיבוץ עין חרוד. את הלחן לשיר חיבר עבור סדר הפסח בקיבוצו.

להאזנה לביצוע עבדים היינו*מתוך ההגדה של פסח בלחן: בבל (עירק)לחצו כאן

לחנים וביצועים נוספים: (אטליה, אלג'ריה, בוכרה, כורדיסתאן וכו') - ראו את בדף האתר המוזכר לעיל