title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - על קדושת הזמנים

פרשת תזריע – "שבת החודש"

השבת נוציא שלושה ספרים בקריאת התורה – האחד יהיה ספר הקריאות הרגיל בפרשת השבוע כבכל שבת ושבת, בשני נקרא מענייני ראש חודש ניסן החל בשבת, ובשלישי נקרא את פרשת 'החודש הזה לכם ראש חודשים'. מפגש זה, של ה'שבת' ושל ראש החודש הראשון, מזמן התבוננות בהבדלים וביחסים שבין השבת לבין ראשי החודשים.

נוסח התפילות והקידושים בשבת ובראשי חודשים איננו זהה.

בשבת אנו אומרים 'ברוך אתה ה' מקדש השבת', ואילו בראשי חודשים אנו אומרים 'ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חודשים'.

טעם ההבדל (על פי דברי רבא בגמרא במסכת פסחים) מבוסס על הקדושות השונות של השבת וראשי החודשים. השבת היא קבועה וקיימת. קדושתה נוכחת מימי בריאת העולם, היא העוגן היציב והבלתי תלוי בדבר. דורשת היא מהאדם לשבות, להימנע מעשיה, ובכך להיפתח לברכת ה' השופעת עליו מלמעלה כל הזמן. הקדושה שבשבת נמצאת שם תמיד, האדם השובת מאפשר לעצמו להשקיט את כל 'רעשי הרקע' של העשיה היומיומית והחולית, וממילא להעלות את עולמו ולהתייחד ב'מקדש הזמן', בשבת.

לעומת השבת, קדושת ראש החודש תלויה בישראל. הקב"ה מקדש את ישראל, והם אלו המקדשים את ראשי החודשים. התאריך יכול לזוז ולהשתנות בהתאם לקביעת בית הדין, ואף הלבנה המשמשת כ'אות' קידוש החודש מופיעה בפנינו בצורה והיקף שונים בכל יום, גדלה וקטנה, צומחת ונעה, דינמית ומתחדשת. הקדושה של ראשי החודשים מגיעה אחרי עשיה, אחרי צמיחה, אחרי פעולה אנושית.

שבת זו, שבת ראש חודש שהיא גם 'שבת החודש', מפגישה את השביתה והחידוש, את ההימנעות והעשיה, את הקביעות והתנועה, את קדושת ה' השופעת מלמעלה עם קדושת האדם הבוקעת מלמטה, את השמים והארץ.

אנו נקראים השבת להטות את אזנינו (שתיהן...), לשתי הקדושות הללו ולשלושת הספרים שנפתחים, ולמצוא את נתיב המתאים לנו בעבודת ה', שבו משמשים שני המלכים הללו בכתר אחד.



שבת שלום וחודש טוב, הרב אורי ליפשיץ, רבה של טירת-צבי