title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - הקשר שבין פור לפרה

פרשת שמיני - פרה

השבת נקרא את פרשת 'פרה אדומה', השלישית מארבע הפרשיות הנקראות החל מר"ח אדר (שקלים), דרך השבת שלפני פורים (זכור) ומסתיימות בקריאת 'החודש הזה לכם' לקראת ר"ח ניסן.

התלמוד הירושלמי מסביר את מקומה של פרשה זו, בעיתוי המסוים שלה:

בדין הוא שתקדום פרשת 'החודש' לפרשת פרה,

שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה,

ולמה פרה קודמת? שהיא טהרתן של כל ישראל

מבחינה כרונולוגית, פרשת החודש קודמת לפרשת פרה. אלא שסוד ההיטהרות של כל ישראל קודם לציווי על ההתחדשות. כדי להתחדש יש להיטהר, הטהרה והנקיות הן תנאי הכרחי כדי להתחדש ולבוא בברית הלאומית של חג הפסח, ובוודאי כדי לחוות את החירות והאביב שבעקבותיו.

הטהרה המושגת באמצעות הפרה האדומה דורשת היפרדות וסגירת מעגלים קודמים. הדוגמה הקיצונית של טומאת המת כמו כובלת את האדם שנכח בחלל בו הסתלק אדם מן העולם אל אותו נפטר, ומשאירה אותו נגוע ואחוז, ואולי נוגע ואוחז, במוות ובחוויית ה'אינות' המתלווה אליו. 'ואנוכי עפר ואפר'.

באים המים החיים, אשר אפר הפרה נימוח בתוכם, ומטהרים את האדם, משחררים אותו ומאפשרים לו להיוולד מחדש, לצאת את העולם של ראש החודשים, של ניסן, של תהליך ספירת העומר, בואכה חג השבועות.

טהרה זו, מלמד אותנו רבי נחמן, נשענת על פורים שרק עברנו.

הפור קודם לפרה.

אחר פורים קורין פרשת פרה, שהיא הכנה לפסח.

כי פרשת פרה קורין, כדי שיהיו נזהרין לטהר מטמאת מת, כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח.

ובתחלה הוא בחינת פור, כי פורים על שם הפור,

ואחר כך נעשה פר"ה,

כי גם פורים הוא בודאי הלוך ודרך לפסח.

הדרך לפסח מתחילה בפור, בפורים, ב'ונהפוך הוא'. פורים הוא החג שיותר מכל חג אחר מלמד אותנו לוותר על מה שחשבנו, מזמין אותנו לחשוף רבדים עמוקים יותר, מחזק את האמונה שלנו שהכל יכול להתהפך לטובה, מגלה לנו סודות שמעבר לדעת, מערער את היציבות המדומה והקפואה, וסודק ומפורר את חומות הייאוש והפסימיות שמקיפות אותנו.

הדרך הזו, שמתחילה בפורים (שלושים יום קודם החג), עוברת דרך הפרה, דרך ההיטהרות והמים החיים, דרך הסיכוי להיוולד מחדש, דרך 'החודש הזה – לכם', ומשם אל המצה, הגאולה וקריעת הים – עד לארץ המובטחת, למנוחה והנחלה.

שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רבה של טירת-צבי