title
title
title
title
title
title
סיפורי מקום - לְלֶנִי שֶׁלָּנּוּ בְּאַהֲבָה, מֵהֲדַסָּה שַׁפִּירָא




לְלֶנִי שֶׁלָּנּוּ בְּאַהֲבָה, מֵהֲדַסָּה שַׁפִּירָא

עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת הִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ,

וְלֹא פָּחוֹת מִמֶּנּוּ לֶנִי שֶׁלָּנוּ.

בִּשְׁנַת 1935, תַּרְצָ"ה,

הִיא מְקַיֶּמֶת אֶת "לֵךְ-לְךָ", וּמִקֶּלְן יוֹצְאָה;

בַּת הַזְּקוּנִים נִפְרֶדֶת מִבַּיִת אוֹהֵב וְאָהוּב,

וְאֶל אֶרֶץ לֹא-נוֹדַעַת, יוֹצֵאת הִיא לִבְלִי שׁוּב.

בִּכְפָר-יַעֲבֵץ – אֵין לָהּ יוֹם בַּטָּלָה מֵעֲבוֹדָה,

וּבְכָל מַה שֶּׁנִּדְרָשׁ לֶנִי שׁוֹלַחַת יָדָהּ:

דָּרוּשׁ פּוֹעֵל-בִּנְיָן? הִיא אֵינָהּ עוֹשָׂה מִזֶּה עִנְיָן,

וְהִיא מְאוֹד עִנְיָנִית, וְנַעֲשֵׂית בַּרְזִלָּנִית;

לֹא נוֹרָא וְלֹא אָיֹם;

בִּשְׂכַר עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ– רֶבַע לַא"י לְיוֹם!

נַעֲלֵי הַחֲבֵרִים וְנַעֲלֵי תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר מִתְבַּלּוֹת?

לֶנִי נַעֲשֵׂית סַנְדְּלָרִית– בְּתַשְׁלוּם וּבְקַבָּלוֹת!

אֶל מִיכָאֵל חַזָּנִי מִתְלַוֵּית לִשְׁמִירוֹת בַּלֵּילוֹת,

וּנְכוֹנוֹת לָהּ עֲלִילוֹת.

לַצַּו לִהְיוֹת חוֹבֶשֶׁת, לֶנִי מְסָרֶבֶת בְּתֹם:

"הֵן אֵינִי יוֹדַעַת אֲפִלּוּ לִמְדֹּד חֹם",

הִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת. אֲבָל לַתַּפְקִיד הִיא נִדְרֶשֶׁת;

יוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ לְצַד רוֹפֵא הַכְּפָר הֶחָבִיב,

שָׁבוּעַ בַּחֲדַר הַמִּיּוּן בַּ'הֲדַסָּה' בְּתֵל-אָבִיב,

וּכְבָר הִיא מְנַהֶלֶת 'מִרְפָּאָה' –

בְּסַךְ-הַכֹּל אֲרוֹן תְּרוּפוּת ('פְּאֵר הַמֵּאָה')!

מְקַבֶּלֶת 'קָהָל' בְּלִי הַגְבָּלָה, וְאֵינֶנָּה לֵאָה.

בְּגָדֶיהָ הַטּוֹבִים שֶׁקָּנוּ לָהּ הוֹרֶיהָ בְּדִי-עָמָל,

'נִבְלְעוּ' כְּבָר בְּ"מַחְסָן אָלֶף" (הוֹי מַה חֲבָל) –

הוֹרֶיהָ בְּצָרְפַת, בְּדַרְכָּם מִגֶּרְמַנְיָה לְאַרְהָ"ב;

אֵיךְ תֵּצֵא לִפְגֹּשׁ אֵם וָאָב,

וּבֶגֶד אֵין לָהּ? אַךְ לְמַזָּלָהּ כִּי רַב,

רִבְקָה'לֶה דֵיוַלְד לָהּ תּוֹפֶרֶת שִׂמְלַת-תִּפְאֶרֶת...

לֶנִי אִשָּׁה מְסוּרָה וּנְחוּשָׁה,

סוֹעֶדֶת אֶת יַעֲקֹב אִישָׁהּ בִּפְצִיעָתוֹ הַקָּשָׁה.

וּמִי יְתַנֶּה עַד מַה כּוֹאֵב וְעָצוּב

מוֹתוֹ שֶׁל אֲמִתַּי נֶכְדָּהּ הָאָהוּב.

וְגַם אִם בְּתוֹכָהּ שׁוֹכֶנֶת הָעַצֶּבֶת,

וְאִם הָרֶגֶל מְצִיקָה, אוֹ הַבֶּטֶן כּוֹאֶבֶת,

מִי כְּלֶנִי מִתְעַלֶּה,

וְהַלֵּב לַפֶּה צְפוּנוֹתָיו לֹא יְגַלֶּה:

בְּעֵינֶיהָ אוֹר,

וּפִיהָ שׁוֹפֵעַ חָכְמָה וְהוּמוֹר.

כָּל הַמַּצִּיל נֶפֶשׁ אַחַת– מְקַיֵּם עוֹלָם מָלֵא;

בְּכַמָּה פְּצוּעִים טִפְּלָה לֶנִי מֵהָחֵל וְעַד כַּלֵּה,

וְנָשִׁים לְבֵית הַיּוֹלְדוֹת לִוְּתָה,

וּבַדֶּרֶךְ בִּתְנָאִים-לֹא-תְּנָאִים אוֹתָן יִלְּדָה!

וּמַעֲשַׂיִךְ הַנָּאִים רַבֵּי הַשָּׁנִים,

אֶת רֹאשֵׁךְ, לֶנִי, יְעַטְּרוּ בְּכֶתֶר בֶּן מֵאָה פְּנִינִים!