title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - פורים שמח- הרב אורי ליפשיץ

פורים שמח לכולם

כידוע, נהגו ישראל בימים עברו להרעיש ברעשנים בזמן קריאת המגילה.דא עקא, שבימינו ממעטים להשתמש ברעשנים, ופרט לילדים הקטנים שמקבלים רעשני פלסטיק, רוב הציבור מכה ומרעיש בזמן הזכרת שמם של המן וזרש בעזרת כלים מכלים שונים, ידיים, רגליים, נפצים, תופים ועוד מרעין בישין.


מה מקורו של הרעשן? ומדוע השתמשו דווקא בו?

יש טוענים כי השימוש ברעשן נובע מהיכולת להפיק רעש ביד אחת, ואחרים רואים בתנועה הסיבובית הדהוד לגלגל החוזר, לפור הנופל ולסביבון החנוכה האהוב.

אך גדולי החסידות לימדונו כי הרעשן צופן בחובו סוד גדול, הקשור לשכרות ולמהותו של יום הפורים.

פורים הוא זמנה של השתיה 'עד דלא ידע'. בכל השנה אנו משתמשים בכוחות הידיעה, רוצים לשלוט ולהבין עוד ועוד. לעומת זאת, בימי הפורים המטרה היא לשתות כמאמר החבר 'עד שידפוק את הראש', או בנוסח מתון יותר 'עד שהראש יתסובב'.

ומה לסיבוב הראש ולרעשן?


הר"א אבן אמ"ל מסביר בספרו 'צחוק הגורל' כי מדובר במדרש מתוחכם על המשפט המיוחס לחכם ע. ממי, שמסורת משמו כי 'אין עשן בלי אש'. בדברים קצרים וחידתיים הוא מציע:

המילה 'רעשן' מורכבת מהאות ר' + התוספת עשן,

ומכיוון שאין עשן בלי אש,

הרי שתמיד כאשר הרעשן מסתובב,

זהו סימן שיש לסובב גם את הראש (האות ר' + התוספת אש)

נשתדל כולנו לשוב למסורת אבותינו, לסובב את הרעשן, לשחרר את הידיעה ולתת גם לראש קצת חופש להסתובב, כדי להיפתח לאורו של פורים, שעיצומו של יום מפורר.

פורים שמח ושבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רבה של טירת-צבי