title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - מהו ממולח - מדורו של הרב אורי ליפשיץ - רבה של טירת צבי

פרשת כי תשא

פרשת 'כי תשא' רוויה בנושאים נכבדים ומשמעותיים. מחצית השקל, שמן המשחה, בחירת בצלאל ואהליאב, הציווי על השבת, וכמובן – חטא העגל, התגלות ה' בנקרת הצור, הלוחות השניים וחידוש הברית.

בין כל אלו מסתתרים חמישה פסוקים העוסקים בקטורת הסמים, וביניהם הציווי 'וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ... מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ'. רש"י והרמב"ן נחלקו בביאור המילה 'ממולח'. לדעתו של רש"י 'תרגומו - מעורב, שיערב שחיקתן יפה יפה זה עם זה'. סממני הקטורת צריכים להיות מעורבים זה בזה, ולא להיות בדלים זה מזה. הרמב"ן מציג אפשרות אחרת, ולדבריו 'ממולח' עניינו – כזה שנתנו עליו מלח.

מחלוקת זו בעניין הקטורת, האם עליה להיות מעורבבת או מלוחה, מביאה את שני הראשונים לדון בשמם של יורדי הים – מלחים.

רש"י מסביר ששמם ניתן להם 'על שם שמהפכין את המים במשוטות, כשמנהיגים את הספינה, כאדם המהפך בכף ביצים טרופות לערבן עם המים'.

אך הסברו של הרמב"ן כורך את המַלָּחים למֶלַח, וממנו נוכל ללמוד לא מעט:

ועל דעתי נקראו חכמי הספנים מלחים

בעבור שהם יודעים טעם הים כאלו הם המרגישים במליחותו ובמתיקותו, כלומר היודעים מתי יהיה מתוק ונאות להולכי הים, או מתי הוא רע ומר להם.

איכותו של המַלָּח המובעת בשמו היא היכרותו העמוקה עם הים, עד כדי תחושת טעמו בפיו. הספן הותיק חש את הים, חווה את מצבו ויודע בוודאות האם הוא מתוק ונאות או רע ומר.

זהו תיאור נפלא של הזדהות האדם עם עבודתו ותחום עיסוקו, של לימוד מקצוע החורג משינון ספרים וחומר כתוב, ושל רגישות פנימית הנחווית ממש דרך החושים.

נוכל לחפש בעצמנו את הדברים שאנו יודעים וחשים, 'כאילו הרגשנו במליחותם ובמתיקותם', וגם לחשוב על דרכים כיצד לפתח בעצמנו את היכולת העדינה ואת האמון בוודאות הפנימית, את הלימוד המפעפע אל תוכנו והופך לחלק מחושינו, עד כדי שנהיה 'מלחים' אמיתיים.



שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רבה של טירת צבי