title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - שם שועלים יש

שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ מילים: קדיש סילמן. הולחן בלחן עממי.

בּוֹאִי הֵנָּה, יַלְדָּתִי! בּוֹאִי הֵנָּה, נִשְׁמָתִי! בּוֹאִי הֵנָּה, תַּמָּתִי, יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי!

שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי. שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ חֲבִיבִי שֶׁלִּי.
אֲגָרְשֵׁם, יַלְדָּתִי! אֲגָרְשֵׁם, נִשְׁמָתִי! אֲגָרְשֵׁם, תַּמָּתִי, יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי!

כֵּיצַד תְּגָרֵשׁ בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי? כֵּיצַד תְּגָרֵשׁ חֲבִיבִי שֶׁלִּי?
בָּאֶקְדּוֹחַ, יַלְדָּתִי! בָּאֶקְדּוֹחַ, נִשְׁמָתִי! בָּאֶקְדּוֹחַ, תַּמָּתִי, יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי!

הֵיכָן אֶקְדּוֹחַ יֵשׁ בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי? הֵיכָן אֶקְדּוֹחַ יֵשׁ חֲבִיבִי שֶׁלִּי?
בְּמַחְצַלְתִּי, יַלְדָּתִי! בְּמַחְצַלְתִּי, נִשְׁמָתִי! בְּמַחְצַלְתִּי, תַּמָּתִי, יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי!

הֵיכָן מַחְצֶלֶת יֵשׁ בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי? הֵיכָן מַחְצֶלֶת יֵשׁ חֲבִיבִי שֶׁלִּי?
בְּסֻכָּתִי, יַלְדָּתִי! בְּסֻכָּתִי, נִשְׁמָתִי! בְּסֻכָּתִי, תַּמָּתִי, יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי!

הֵיכָן סֻכָּה יֵשׁ בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי? הֵיכָן סֻכָּה יֵשׁ חֲבִיבִי שֶׁלִּי?
בְּתוֹךְ כַּרְמִי, יַלְדָּתִי! בְּתוֹךְ כַּרְמִי, נִשְׁמָתִי! בְּתוֹךְ כַּרְמִי, תַּמָּתִי יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי!

שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי. שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ חֲבִיבִי שֶׁלִּי...

נושא השיר הוא כינוןהיישובהיהודי החדש בארץ ישראל, הקמת היישובים ובניית הבתים והרחבת ההתיישבות החקלאית ברחבי הארץ, ובעיות הביטחוןארגוני המגן העברייםבתקופת השלטון העות'מאניותקופת המנדט,המסופרים מבעד לדברי שיחתם הרצינית והמבודחת כאחד, והמעגלית, של זוג צעירים: הבחור קורא לחברתו אהובתו בכינויים מצטטים משיר השירים, כגון "תמתי", או יונת חן שלי המתכתב עם "יונתי" המקראי, לבוא ולהתקרב אליו, ואולם לבחורה שאלות רבות ושונות הנוגעות לקיום, להגנה עליו, למגורים ולחיי היומיום, ועליהן תשובות מיידעות של הבחור המנסה לרצות את אהובתו. השיר רצוף בדימוייםמטאפוריים: "שועלים" הם שודדים ורוצחים תושבי הארץ, "אגרשם" מתכוון לעימות חמוש, "אקדוח" הוא כל כלי נשק, "במחצלתי" הוא אתר איחסון של הנשק - במחסן חוקי או ב"סליק", סֻכָּתִי היא כל מקום מגורים, גם אם צנוע באוהל,צריףאו בית אבן, ו"כרמי" הוא המתחם החקלאי שבו חי ועובד המשיב, בין שבמציאות ובין שבדמיונו.

השיר נעשה אהוד ביישוב, נהגו לשיר אותו באירועים שמחים וחגיגיים במסגרת המשפחה והקהילה, ונחשב אחד משיריהתנועה הציונית. כך למשל, הוא צורף אל "פנקסי" – הספרון שהוענק לכל חבר או חברה בתנועת הנוער השומר הצעיר" בראשיתה, מאז1918קולו של החזן המפורסם משה קוסביצקי נתגלה בהיותו בן שבע (בשנת 1906) כאשר שר בערב נשף חנוכה את השיר שנקרא גם "שיר של נוטרים" (מתוך עיתון "דבר" 25.8.1961 כתבה לרגל ביקורו של החזן קוסביצקי בישראל).

שרה צ'יזיק (מגיבורות תל-חי) מספרת במכתב מעקרון בפברואר 1919 על חוויות השמירה בגן הירק, על העצבים המתוחים ,וצל העצים והגדר שנדמו לגנבים -ואז כשעלתה הלבנה החלו היא וחברתה לשיר והיא מציינת במיוחד את השיר "שם שועלים יש". שרה ממשיכה ומתארת חוויה היתולית שהייתה קשורה לשיר זה. בעת השמירה נשמעה יללת שועל ,שרה כותבת כי הבחינה שאין זה שועל אמיתי ,היא יללה אף היא כשועל בתשובה ליללה ששמעה ואמנם לא טעתה, תוך זמן קצר נכנסו בקול צחוק השומרים שניסו להפחידן.(המכתב מעקרון פורסם יחד עם זכרונות ומכתבים אחרים שלה לאחר שנפלה בעיתון "הצפירה" 4.6.1920).

לצפייה בביצוע השיר לחצו כאן

על אותו העיקרון של "יש חור בדלי "- יונה עטרי ודרור קרן לצפייה לחצו כאן

דן אלמגור מסביר - לרבקה מכאלי להקשבה לתכנית לחצו כאן

קדיש יהודה-ליב סילמן 1880- 1937 מורה,משורר,סופר,מתרגםובלשןארצישראלי. ממייסדי תל אביבושכונתבית הכרםבירושלים. קדיש יהודה סילמן פרסםמחזות, קובצי סיפורים ושירים, וספרי לשון ולימוד השפה העברית. כמה משיריו ידועים עד היום, רובם הולחנו על ידיחנינא קרצ'בסקי, כגון "כשהרבי אלימלך", "פז כולה רז כולה", (תרגום לשירי עם ביידיש), "להנהלה הציונית", "אם יעזור לנו אלוהינו", "שם שועלים יש", ו"משה בתיבה".

היה חבר מערכת "הארץו"דואר היום", ערך את "הארץ לילדים" יחד עםיעקב פיכמןוכתב סיפורים, שירים, מאמרים וטוריםהומוריסטיםבעיתונים אלה ובכתבי עתאחרים בארץ ומחוצה לה. כמו כן היה הכתב הארצישראלי של ה"ניו יורק פוסט" במשך כעשרים שנה. הוא כתב תחתשמות עטרבים, ובהם: ליבבתיני, מקסימי, מרניני, אשנב, בן שמון, רבי קלונימוס, רס"י, בן אש, שמשון השני, הדוד, ד.י. אברבנאל ועוד.

לקראת חגים פרסם כתב עת הומוריסטי בשם "ליהודים" ובו בין היתר פורסמו המחזות הקצרים "החשמונאים הקטנים", "מגילת אסתר" (מתוכו השיר "שושנת יעקב צהלה ושמחה", בהלחנת ידידיה אדמון"ויהי בימי אחשורוש" ו"מרדכי והמן". כן הוציא בירושלים שבועון ספרותי בשם "אספקלריה". במסגרת זוחידשאת המילה "תשבץ".