title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע גליון 265

פרשת יתרו

פרשת השבוע המתארת את מעמד הר סיני מתחילה בתיאור המסע והחניה של בני ישראל: 'וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר'.

רש"י בפירושו מצטט שני מדרשי חז"ל בנוגע לשני קשיים העולים בפסוק הזה.

הראשון – הייתור לכאורה של תיאור היציאה מרפידים, שהרי בפרשה הקודמת כבר ציינה התורה 'וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... עַל פִּי ה' וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים...'.

רש"י מלמדנו שהתורה רצתה להקיש את יציאתם מרפידים להגעתם להר סיני 'מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה'. הדברים אינם פשוטים, שהרי ברפידים מתואר 'רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ...נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן'. חז"ל דרשו את שם המקום כמסמל 'שרפו ידיהם בתורה'.

אם כך, מדגישה התורה כאן בביאתם אל הר סיני, שכשם שכאן הם 'בתשובה', גם יציאתם מרפידים בתשובה היתה.

הקושי השני הינו לשוני. הפסוק פותח בלשון רבים 'וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר' ומיד עובר ללשון יחיד 'וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל'. קושי זה מתורץ על ידי רש"י גם הוא בצורה דרשנית, המלמדת על אופיה של החניה נֶגֶד הָהָר, שהיתה 'כאיש אחד בלב אחד'.

הרבי מנחם מנדל מקוצק, שיום פטירתו חל השבוע, מחבר בצורה נפלאה ממש בין שתי דרשות אלו, ויכול להותיר אותנו עם חומר רב למחשבה ולעבודת המידות.

דבריו מתחילים בקושיה – 'מהיכן מוכח שעשו תשובה בעת ביאתן'.

כלומר – כיצד נוכל ללמוד ממצבם של בני ישראל בהגיעם להר סיני אל מצבם ביציאתם מרפידים, כאשר אין לנו כל הוכחה בנוגע למצבם זה?

תשובתו היא שהמשך הפסוק (ודרשת רש"י עליו) הוא המקור לכך. העובדה שחנו 'כאיש אחד בלב אחד' מלמדת שעשו תשובה, ומלמדת על מצבם:

והיינו שכל אחד הסתכל בעצמו על חסרונות שלו

ונדמה לו שהאחר גדול ממנו

ועל ידי זה באו להיות להם לב אחד

רש"י מלמד שכדי לקבל את התורה צריכים בני ישראל להיות 'כאיש אחד בלב אחד'. הרבי מקוצק מלמד שכדי להגיע למקום זה של 'כאיש אחד בלב אחד' צריכים לשוב בתשובה, וזאת על ידי שכל אחד רואה את חברו כגדול ממנו. המבט הינו של כל אדם על חסרונותיו, על עצמו כפחות ועל חברו כגדול ממנו. מבט זה של ענוה ושל ביקורת שמופנית כלפי עצמי ולא כלפי זולתי, הוא המבט המביא את האחדות, המאפשר את קבלת התורה והמוכיח שכשהחברה רוויה בו- היא חברה של בעלי תשובה.

שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רבה של טירת-צבי