title
title
title
title
title
title
משתפים גליון 265

על נתן והחברים

זה לא רק הסיפור של נתן וגם לא רק הסיפור של שכבת י' בתיכון בעיר פתח תקווה.
זה הסיפור של כולנו.
נתן הוא עולה מאתיופיה. איש חביב ונעים שמתפרנס מניקוי הישיבה התיכונית בשכונת כפר גנים.
זו לא מלאכה קלה.
לפני כמה ימים נגשה אליו קבוצת תלמידים, ביוזמתה, מבלי לשתף איש מהצוות החינוכי. הם הושיטו לנתן מתנה, תלוש לארוחה זוגית בבית קפה."אתה עובד קשה, ואנחנו, איך לומר, לא בדיוק שומרים על הניקיון".
נתן התרגש. אבל איך ילך? הרי בשעות אחר הצהריים והערב הוא אמור ...לנקות?!

אלא שהחבורה חשבה גם על זה. 15 חברה התארגנו מראש: נתן יצא עם זוגתו והם יבריקו את בית הספר במקומו.

וכך היה. נתן יצא לראשונה מזה זמן לארוחת ערב זוגית באחד מבתי הקפה הטובים בעיר, ובני השכבה ניקו את בית הספר.

זה מרגש - צעירים לא רואים את נתן כ'מנקה' או כאיש שקוף.
זה מרגש - כי איש לא אמר, ביקש, הנחה. זה בא מבפנים. הם באמת טובים
זה מרגש - כי החברים הבינו שנתן אחד שווה לעבודה של 15 צעירים. אולי יחשבו פעמיים לפני שילכלכו.

וזה מאכזב:

כי לא יככב במהדורות החדשות.
לא יקבלו טלפון מאיש חשוב
וזה גם עלול להתפס כמעשה איזוטרי.

אבל אני, שמכיר צעירים בישראל, מרגיש שהסיפור הזה מייצג את הנוער שלנו.

יום טוב


לצפייה בראיון של שניים מהיוזמים לחצו כאן


שי פירון