title
title
title
title
title
title
מהעת הזו גליון 265

שלום לכם קוראינו היקרים

השבוע צוין יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

מה שומה עלינו לזכור

למי עלינו לסייע ולעזור

ובעיקר, כיצד עלינו לחיות.

באחד משיריה כותבת ויסלבה שימבורסקה

כף היד(תרגם: דוד וינפלד)

עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע עֲצָמוֹת,

שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה שְׁרִירִים,

קָרוֹב לְאַלְפַּיִם תָּאֵי עֲצַבִּים

יֵשׁ בְּכָל כָּרִית שֶׁל אֶצְבְּעוֹתֵינוּ הֶחָמֵשׁ

הֲרֵי זֶה דַּי וְהותֵר

כְּדֵי לִכְתּוֹֹב אֶת "מַיְן קַמְפְּף"

אוֹ אֶת "פּוּ הַדֹּב".


כפות ידינו מסמלות את מעשינו יצירותינו ולמעשה את חיינו.

הבה ונחייה אותם בהתאם לצו הדורות

לזכור ולא לשכוח

אך בעיקר, לתקן עולם.


וכותב שי פירון השבוע:

סבא וסבתא שלום,

היום יום השואה הבינלאומי. אני לא יודע אם מציינים אותו שם, בשמיים.
אולי יש טקס בנוכחות אלוהים, אולי אתם יכולים להיפגש עם השטן ולשאול אותו "למה". ואולי, שם, למעלה, אתם לא מחפשים תשובות.

אתם כבר לא בין החיים. שנים חלפו מאז שהלכתם לעולמכם. אני מתגעגע. מאוד מתגעגע.

היו לכם חיים קשים אחרי מחנות עבודה והשמדה, אחרי שואה נוראית בה אבדתם בני זוג וילדים, אחרי ששרטו את גופכם ונשמתכם, רצחו את הנשמה, הכאיבו ללב, כיבו את האור שבעיניים, ולא וויתרתם. אבל גם לא הייתם שמחים, וחמים, הייתם קצת "לא אנושיים".
סבא החליט להיות ברוגז עם אלוהים, סבתא הייתה מרירה, כועסת, צינית משהו.

לא היו לי סבא וסבתא מפנקים, ובשבילם עצם חיי היה המתנה גדולה. זה שהיה לכם נכד, היה נס.
אני מתגעגע כי לא חיבקתי אתכם מספיק. כי לא הענקתי לכם מעט ממה שהיה מגיע לכם.

זה הזמן שבו אנחנו צריכים להנציח אתכם לא רק באמצעות הזיכרון והסיפור אלא באמצעות התיקון.

השואה היא לא רק צוואה אלא מורשת לאומית שתכליתה תיקון. מדינת ישראל היא התשובה המוסרית לשואה.

אני לא מגדל את ילדי על תודעת ההישרדות אלא על תודעת התקווה.

סבא וסבתא,
אני רוצה לשלוח לכם, לשמיים, מתנה.
לפני חמש שנים סיירתי באושויץ יחד עם ילדי - תלמידי. שם, בבירקנאו, תלמיד שלי, שבינתיים סיים שירות משמעותי בצנחנים, דור זר כבוד, תרגם את המורשת שלכם למעשים. הוא ראה אישה פולניה רעבה. היא היתה זקנה, בגיל שלכם. הוא יכל לשאול: "איפה היא היתה ב - 1944?", הוא יכל לתאר לעצמו את אותה אישה זקנה ענייה ורעבה כאויבת שלנו.
אבל הוא בחר אחרת.

כי הוא הבין שהתיקון הוא מוסרי. שאנחנו אחרים. שאנחנו החלטנו להיות אוהבי אדם, מוסריים. בעלי עוצמה, בעלי חוט שדרה עמוק שמבין שהתשובה לשנאה היא לא רק מטוסים אלא הפצצה עם אהבה ותשומת לב לכל אדם.

סבא וסבתא,

אנחנו נזכור אתכם גם בכך שנלחם על עולם טוב יותר.

יהיה זכרכם ברוך .

אוהב

נכדכם, שי.


נ.ב

גם אני כבר סבא לחמישה נכדים. הצלחתם!

לחצו כאן על מנת לצפות בסרטון המתאר את הסיפור


שבת שלום


גדי ליאון

העורך


גיל עוז