title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות גליון 263

אח יה ראב יה ראב

מילים: חיים חפר - לחן: נורית הירש


אח יא ראב, יא ראב אח יא וול, יא וול איפה, איפה, איפה ארץ ישראל
איך עזבנו שמה את הבית את הכל שמנו במזוודה
איך דיברו אלינו שמן זית אם תרצו אז אין זו אגדה
באנו כמו ביציאת מצרים הילדים, המזוודה, אשתי
מן הבוקר עד הצהריים עברנו גם את ים הדי די טי
אח יא ראב, יא ראב אח יא וול, יא וול איפה, איפה, איפה ארץ ישראל

לקחו אותי באוניה, לקחו אותי, לקחו אותי לכאן.
נתנו מיטה ופתיליה, שמיכה קרועה וגם שולחן.
לקחו אותי חבובתי נתנו לי בית שכולו מפח.
לקחו אותי לקחו אותי מתי כבר גם אני אקח
אח יא ראב, יא ראב אח יא וול, יא וול איפה, איפה, איפה ארץ ישראל

איך ראינו פעמי משיח איך שמענו את קול השופר
איך אמרנו אלוהים משגיח לא יהא חסר פה שום דבר
במקום המשיח אני באתי ועכשיו אין מי שיעזור
אין משיח, רק סלאח שבתי את הגב נותן כמו חמור
אח יא ראב, יא ראב אח יא וול, יא וול איפה, איפה, איפה ארץ ישראל

הסרט 1964: [ויקיפדיה]

סאלח שבתיהואסרט קולנועקומיישראליבבימויושלאפרים קישוןובכיכובו שלחיים טופול, שיצא בשנת 1964. זהו הסרט הישראלי הראשון שהועמד לזכייה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותרוהראשון שזכה בפרס גלובוס הזהבלסרט הזר הטוב ביותר. מאוחר יותר הופק גם כמחזמר.

"סאלח שבתי" החל כסדרת מערכונים שכתב אפרים קישון ללהקת הנח"לבשנות החמישים. על בסיס המערכונים יצר קישון סרט קולנוע בהפקתו שלמנחם גולן, בו כיכב חיים טופול ובתפקידים משניים השתתפוזהרירה חריפאי,גילה אלמגור,אסתר גרינברג,אריק איינשטיין,שייקה לוי,גאולה נוני,שרגא פרידמןומרדכי ארנון. נערכו 45 ימי צילום, ועלות ההפקה הסתכמה ב-400,000ל"י. הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה ב-2 ביוני 1964,בקולנוע חן בירושלים.הוא זכה להצלחה קופתית כבירה ומכר 1,184,900 כרטיסים, הישג המציב אותו כסרט השלישי הנצפה ביותר בתולדות ישראל.‏שמואל אור, מבקר "חרות", כתב כי "למרות ערכו האמנותי הירוד, שבר סאלח שבתי את כל שיאי הקופה... אין ספק: סאלח שבתי יהיה הסרט הישראלי הראשון, שללא כל מענקים וסובסידיות, יכסה את כל הוצאות הייצור שלו ויכניס רווח רב ליצרניו.הוא שווק לחו"ל, הצליח גם בבתי הקולנוע בארצות הברית, זכה בשני פרסיגלובוס הזהבואף הועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

העלילה מתרחשת בשנות החמישים לאחרהקמת מדינת ישראל, ומראה בצורהסאטיריתאת שהתרחש באותם זמנים, על קשיי העלייהוהקליטה שלעדות המזרחויחסם שלילידי הארץאליהם, הביורוקרטיההבלתי אפשרית והפוליטיקה הישראליתהלא נקייה – כל זאת דרך דמותו של סאלח,עולה חדששהגיע לישראל עם משפחתו ונאלץ להסתגל במהירות להווי החיים הישראלי.

את ההשראה לדמותו של סאלח שאב קישון מעולה חדש, שהוא ומשפחתו התגוררו עמו בצריפון במעברת"שער עלייה" בחיפה, בשנת1949. יש הרואים בשמו של סאלח כשם סימבולי המרמז בהומור קישוני לביטוי "סליחה שבאתי",‏(לאחרמלחמת ששת הימיםהוציא קישון ספר הומוריסטי בשם "סליחה שניצחנו").

קטעים מהסרט צולמו בפנימייתהכפר הירוק, וחלקם במעברהשהייתה קיימת מול הפנימייה.


עלילה סאלח שבתי הוא עולה שהגיע מאחת מארצות ערביחד עם משפחתו המורחבת, אשתו ועוד שבעה ילדים (ודמות נוספת של אישה זקנה בלתי מזוהה שהצטרפה אליהם), בשנות ה-50 המוקדמות, מעט לאחרהקמת מדינת ישראל. עם הגיעו לישראל נשלח סאלח למעברהומתרגל במהירות לחיי המקום ואף מגיע למעמד של מנהיג הקהילה, שנמצאת ליד קיבוץאידאולוגי. עם התקרבות מועד הבחירות, נציגים ממפלגותשונות מציעים לו הצעות שונות (כמו למשל,שיכון), ומבקשים בתמורה שיפעל כקבלן קולותוידרבן את כל אנשי המעברה להצביע עבורם. אבל סאלח הוא אדםישרותמיםמטבעו. הוא מתמודד עם הביורוקרטיה הישראלית הצעירה, מנצל את חולשותיה הידועות ולבסוף מנצח אותה וזוכה לדירת שיכון חדשה.

מופיע בעלון: