title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע גליון 256

פרשת "וישלח"

לאחר ששמעון ולוי מכים את אנשי העיר שכם, מתוך קנאתם לכבוד אחותם שעונתה, מתארת התורה את יעקב הנוסע עם משפחתו במצוות ה' לבית אל: 'וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלוֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב'. רבים מן המפרשים מסבירים שהסיבה האפשרית לרדיפה קשורה היתה להריגת אנשי שכם, ולרצון להשיב מלחמה לבני יעקב. אף על פי כן, נמנעו יושבי הערים שבאזור ההר מלהילחם עם בני יעקב, וזאת משום אותה 'חִתַּת אֱלוֹהִים' ששרתה עליהם. האם היה זה פחד מפני נחת זרועם של שמעון ולוי? הלזה ייקרא 'חִתַּת אֱלוֹהִים'?

רבי מאיר לייבוש וייזר (הידוע כ'מלבי"ם') מציע שני פירושים ליראה הזו, לפחד שמנע מהכנענים לצאת למלחמה. פירושו הראשון קושר את פחדם לעצמתם של בני יעקב שהיכו את שכם:

שהאמינו שזה היה ענין אלוהי, ששני אנשים יהרגו עיר ומלואה,

וכי זה היה להם עונש מה' על החמס אשר עשו

וייראו מה' מרדוף אחרי בני יעקב.

יושבי הערים אשר סביב לבני ישראל לא מפחדים רק מכוחם הפיזי, אלא מבינים שעצמתם קשורה ל'עניין האלוהי', ויתירה מכך – למעשיהם הרעים ומלאי החמס של אנשי שכם, שעל כן נענשו בידי ה'. ממילא, אלו שידיהם אינן נקיות מתמלאים יראת ה' ונמנעים מלרדוף אחרי בני יעקב.

אך פירושו השני מרחיק לכת עוד יותר.

וגם שע"י שבני יעקב הכינו לבבם אל ה' ויראו מה'

התפשטה יראה זו שיראו בני יעקב מה' והפילה יראה על כל הערים, ורצה לומר שחתת אלוהים ויראתו שיראו בני ישראל התפשטה על כל הערים

המלבי"ם רומז בדבריו לפסוקים המופיעים בין סיפור המלחמה בשכם לסיפור המסע לבית אל. בפסוקים אלו מתואר כיצד מוביל יעקב את בניו ומשפחתו להסיר את אלהי הנכר ולהיטהר לקראת העליה לבית אל. צעדים אלו המבטאים את יראת השמים של בני יעקב עצמם כמו מתפשטים על סביבותיהם, ואדוות היראה של בני יעקב משפיעות טוב ויראת ה' על כל סביבותיהם.

שני הטעמים קרובים זה לזה, אך שונים זה מזה. מחד, שניהם מצביעים על כך שלא רק העצמה הצבאית לבדה מנעה את יושבי הערים שסביב ליעקב ומשפחתו מלתקוף אותם, אלא רכיב נוסף עשה זאת.

מאידך, טיבו של רכיב זה יכול להתפרש בשני אופנים. יש והוא נשען על היתרון המוסרי של בני ישראל, אל מול תרבות האלימות והחמס של העמים שסביבותיהם, יתרון מוסרי המביא להצלחה פלאית בקרבות הצבאיים, ויש והוא נובע מהקרנה של האמונה והיראה של בני יעקב על הסביבה, הקרנה שמביאה את שכניהם להפוך גם הם ליראי ה', וממילא להימנע מרדיפה אחרי משפחתו של יעקב.

שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רבה של טירת-צבי