title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות גליון 253

סתיו

מילים:שמשון חלפי לחן: משה וילנסקי

כבר נושרים העלים בשדרות וגנים
כבר רוכבות במרום שיירות עננים
וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו -
סתיו... סתיו... סתיו...

כבר יצאו לדרכן אחרוני ציפורים,
ונשאו הן איתן אחרוני השירים,
ופורט רק הרוח באלפי מיתריו -
סתיו... סתיו... סתיו...

מפליגות אוניות בימים רחוקים,
מפליגות, מפליגות אל האין אופקים,
נאבק, לא יכול עוד הים לגליו -
סתיו... סתיו... סתיו...

כבר שוקעת העיר בשתיקה עמוקה,
עוד נושא בליבו מן תפילה עתיקה,
עוד נושא בליבו, אך לשוא, אך לשוא -
סתיו... סתיו... סתיו...

עייפים ולאים בגנים הצללים,
והכל כה דומם, נעתקו המילים,
כבר איננו אוהב, האחד שאהב -
סתיו... סתיו... סתו....

"השירים הנפלאים של משה וילנסקי"

בשנת 1961 החל משה לעבוד ב"קול ישראל" כאחראי על המוסיקה הקלה ושם ניצח על תזמורת הבידור עבורה גם עיבד ותזמר. במסגרת עבודה זו גם דאג לשמר שירים עבריים שטרם הוקלטו והיה למנהל המוסיקלי של פסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח. בשנת 1978 פרש לגמלאות.


ב- 1963, זכה שירו "סתיו" (למילותיו של שמעון חלפי), בפסטיבל זמר בינלאומי שנערך בפולין בביצועה של אסתר עופרים. ב- 1983 הוענק לו פרס ישראל על מפעלו המוסיקלי ותרומתו לזמר העברי. ב- 1986 זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים ובתואר יקיר תל אביב.

לחץ כאן לראיון של ציפי פליישר עם משה וילנסקי (9 מרץ 1995) על בחירת השיר "סתיו" לפסטיבל.




החל משנות ה-30 ועד שנות ה-90, יצירתו של משה וילנסקי חוצה דורות, בעלת סגנונות שונים ומגוונים. הוא היה מלחין עדכני שתפס את רוח הזמן. בנימוקי השופטים לפרס ישראל נאמר כי "וילנסקי הוא המתמיד שבמלחיני הארץ... שיריו ופזמוניו הראשונים נקלטו בישוב העברי והושרו בפי כל; רבים מהם מתנגנים עד היום". חינוכו המוסיקלי האירופאי שהקנה לו את מיומנותו המקצועית, אפשר לו לבטא ניחוח ארץ ישראלי מיוחד המשלב תרבות אירופאית עם אווירת המזרח. משה וילנסקי כתב מוסיקה לסרטים כמו "באין מולדת", "דן וסעדיה הולכים העירה" ו"עמוד האש".

הוא חיבר כאלף שירים ופזמונים שבחלקם יצאו לאור בשני ספרים בהוצאת הקיבוץ המאוחד: "תמיד כלניות תפרחנה" ו"על הכביש ירח". יצירותיו התזמורתיות יצאו לאור בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית. הוא היה מראשוני המלחינים בארץ שיצירותיו הוקלטו - שיריו הראשונים ("דודה הגידי לנו כן", "צלילי הורה" ", שיר השוטר"), כמו גם עיבודים ("מה טובו אהליך יעקב" של עמנואל עמירן ו"תן כתף" של מרדכי זעירא), הופיעו בתקליטי קרטון מצופים צלולואיד שיוצרו ע"י חברת "אחווה".

הוא הלחין למילותיהם של ביאליק, אלתרמן, יחיאל מוהר, עודד אבישר, עמנואל הרוסי, אלכסנדר פן, הרב קוק, תרצה אתר, חיים חפר, יעקב אורלנד, חיים קינן, רפאל קלצ'קין, נתן יונתן, דן אלמגור, יהודה עמיחי, אהוד מנור, עמוס אטינגר, שמרית אור, יורם טהרלב ועוד רבים. מיטב הזמרים והזמרות נהגו לבצע את שיריו - שושנה דמארי, אסתר עופרים, חוה אלברשטיין, יהורם גאון ועוד.


להרחבה ולקריאת יותר פרטים באתר של האוניברסיטה העברית לחצו כאן