title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז גליון 253

הנשר המריא עם הציפורים הנודדות לבית גיל עוז

השבוע סבב המפגש בנושא המחובר היטב לעונת הסתו בה אנו מצויים- הלוא היא נדידת הציפורים.

שרנו את שירו יורם טהרלב "ציפורים נודדות" ואת תרגומה של נעמי שמר לשיר "אילו ציפורים".

ראינו כיצד עולם הציפורים ונושא הנדידה משמש כדימויי לאהבה בין בני הזוג וכיצד הוא והיא נפגשים ונפרדים מחדש. העמקנו בנושא הנדידה והקשר לעמק שלנו כמקום החניה בנדידה.

בשיר "אילו ציפורים" הרגשנו כיצד המקצב מתחלף בפזמון לעומת המקצב של הבית.

קבוצת התנועה נפגשה עם צמרת פשחור, מורת התנועה, לשיעור ראשון וכעת כולנו מוכנים ומרוגשים לקראת המפגש המשותף עם הילדים ביום שני הקרוב.

וביום חמישי, במסגרת "קבלת שבת" בבית גיל עוז ערכנו פרידה מהדס שטורמן שהנחתה את מפגשי השירה של נש"ר בבית גיל עוז שעזבה לטובת ניהול מקהלות הזמיר, עוד מיזם מרגש וייחודי בעולם השירה היהודית.

שמענו מהדס על מה הנחה אותה ומנחה אותה גם כעת בהוראת השירה, תפקיד השירה כמחבר בין לבבות בין דורות ובין תרבויות ואיחלנו לה המשך הצלחה בדרכה המתחדשת. אל המפגש הצטרפה גם רוחמה הניג מנהלת האולפן למוסיקה ומחול אשר מנהלת למעשה את מיזם נש"ר שתיארה את המיזם מהעיניים שלה.

אני מצרף את דברי הברכה שצורפו למתנה תוצרת חברי הבית שנתנו להדס.

הדס היקרה לנו מאוד

שנתיים של מסע ארוך ומרתק חווינו עימך מסע השירה. במסע הזה את היית המובילה מנחת הדרך, בישרות בעומק ובהמון שמחה. לחבר בין קהילת הוותיקים וקהילת הילדים היתה המשימה שלך ושלנו, יחד עם פיטר פרידמן החביב, אל השירים ואולי בעצם, באמצעות השירים.

במסע כמו במסע, בחירת המסלול, תחנות העגינה לאורכו והגיוון היו שם המשחק. הרעננות והעמקות להבין את נפש הילד מול נפש האדם הוותיק ואיך בכל מפגש ליצור עוד נקודות חיבור בין-דוריות הפעימו אותנו כל פעם מחדש. ידעת בכל שיר איך להפעיל את הילדים ואת הוותיקים באופן מדורג ודידקטי העונה על הצרכים והיכולות של כל אחת מהקבוצות.

התרגשנו מיכולתך להביא את החברים הוותיקים לספר מסיפוריהם האישיים ביותר, מימי "אנו באנו ארצה", או החיים בארץ טרום מדינה, או סיפורי המלחמות משם, ובעצם לא על מה הסיפור אלא בעצם בניית המצע החברתי החם הפשוט והתומך שיצרת כדי שיוכלו לספרם.

חז"ל אמרו לא להגיד שבחו של אדם בפניו וזה רק מקצת שבחך הדס.

מצטערים אנו מאוד שלא נמשיך איתך במסע הדרך אל השירים, אך היסודות שנטעת בבניית נש"ר ככלל, ובבניית מפגשי הוותיקים והילדים בגיל עוז בפרט, ודאי יסייעו לנו להמשיך ולצעוד בשבילים גם בשנים הבאות.

עלי והצליחי הלאה עם מקהלות הזמיר, עוד מיזם נדיר ומיוחד וודאי עוד יצא לנו להיפגש במסעות שירה נוספים גם בעתיד.

בית גיל עוז תמיד יהיה פתוח בפנייך והמשיכי להרגיש בו כמו בבית.


ענבר וייס-לשם, גדי ליאון, ופיטר פרידמן

ובשם כל בית גיל-עוז

חשון תשע"ו - נובמבר 2015

גדי ליאון

רכז מיזם נש"ר

"בית גיל עוז"

גלריית תמונות