title
title
title
title
title
title
מהעת הזו גליון 251

אִלּוּ - טוביה ריבנר

אִלּוּ הָיוּ הַדְּבָרִים שׁוֹנִים
אִלּוּ הָיוּ הַמַּסֵּכוֹת פָּנִים
אִלּוּ הָיָה חֲלוֹם בָּאֲוִיר
אִלּוּ בָּהִיר הָיָה בָּהִיר
אִלּוּ הָיתָה שִׁכְחָה לִבְרָכָה
אִלּוּ הָיִיתָ בּוֹחֵן אֶת לִבְּךָ
אִלּוּ יָדַעְתָּ כְּאֵב זֶה כְּאֵב
גַּם שֶׁל אוֹהֵב וְגַם שֶׁל אוֹיֵב

לשמיעתהלחן של מוני אמריליו בביצועה של מיטל טרבלסילחצו כאן


"אילו ידעת כאב זה כאב, גם של אוהב וגם של אויב...." כתב טוביה ריבנר,

לו ידענו זאת, אוהב ואויב היה בא השלום המיוחל.

לו יהי, כל שנבקש...לו יהי.



ובהמשך לשירו של טוביה-

לפני כשנתיים זכינו להתוודע למיזם חברתי עסקי מקסיםשל יוצאי הקהילה האתיופית ושמו "רוקמים חלום".
במסגרת מיזם זה ובעזרתם של אמיר ואיילת ארבל, תושבי שכונת קריית מנחם בירושלים, אטאלו קסה שהינו רוקם מיומןהחל לרקום במרכז הקהילתיואליו הצטרפו רבים וטובים מהקהילהלרקום רקמה המשלבת בין האישי למסורתי.

באחד מימי השבעה בטלמון הגיעו לנחם אותנו אטאלו, איילת ואמירובידם רקמה מעשה ידיו של אטאלו:

"ושבו בנים".


לכך התפללנו וייחלנו ובכינו בכי תמרוריםולא שבו הבנים לאיריס לבת גלים ולרחל, לאורי לאופיר ולאברהם - כי אינם ולמדנו מהם כוחן של אמונה ותקווה ואחריות כוחה של תפילה כוחה של אחדותומהם נשאב נחמה.

רק לאחרונה התברר לנוכי את מעשה רקמה זהעיצבה נעמה הנקין הי"דואת המלל ניסחה אמה, הילה ערמוני תיבדל"א .

מי פילל שכעת היא זו שמלמדת אותנוכוחה של אמונה, תקוה ואחריות.

בת גלים שער

"דף הפייסבוק - המטבח של גלעד"

גדי ליאון

העורך