title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות גליון 249

הימים האחרים

להקת פיקוד מרכז מילים:חיים חפר לחן:דובי זלצר

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
אשר מעבר להרים העשנים, הבוערים.
אנחנו עוד נראה את הימים האחרים
עולים, באים מן הבקעה, יורדים אלינו מן ההרים,
צוחקים את האביב, האהבות, הנעורים
ואת הדברים אשר שכחנו כבר איך הם נראים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
את הימים האחרים.

נצא עוד לקראתם מתוך מבנים מחוררים,
מתוך המקלטים והשדות המשחירים,
נצאה על קביים מאורם מסונוורים,
מראש אנטנות מלחמה שרים כמו אלף ציפורים,
ונביט בהם קרוב, במבטים הבהירים
ומלוות את זימרתם גיטרות של אלף נערים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
את הימים האחרים.


אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
גאים כמו פרקי תנ"ך, יפים כמו שיר השירים.
שוטפים כמו אשד במידבר, ורודים כמו שחר בהרים.
ימים של חסד ושלווה, ימים שקטים ומאושרים -
ורק ביום ה"יזכור" , ברגעי ההרהורים,
נחזור ונספר הכל, ונספוד לבחורים.
ונשמע את קול האש, ואת מטח הכדורים,
ואת הקרב שהתחולל אז בתנופת האדירים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
את הימים האחרים.


אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
נראה אותם יותר מהר מאשר אנו משערים.
וכשיבוא השקט, וימשול בשערים
וכל דברי ימינו אלה יחרטו בתוך הספרים,
נביט אז זה בזה במבטים המוזרים,
ונזכור אז כי הלכנו יחד לימים האחרים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים.

להקשבה לביצוע להקת פיקוד מרכז בביצוע סולו של בחורה חדשה

שהגיעה ללהקה באותה השנה, שלומית אהרון - לחצו כאן

ב-1954 נוסדה הלהקה על ידי קצין החינוך של פיקוד המרכז רס"ן יצחק יצחקי, והפכה עם הזמן לאבן יסוד במוזיקה הישראלית. הלהקה זכתה לשיא הצלחתה בתוכניות אותן ניהל הצמד דני ליטאי ויאיר רוזנבלום לאחרמלחמת ששת הימים......

ב- 1970הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-18, שנקראה "ליד הירדן", ובה הופיעו הלהיטים "תחת עץ האקליפטוס", "יש לי אהוב בסיירת חרוב" ו"הימים האחרים". את חברי הלהקה בתוכנית ייצגו שלומית אהרון, שלמה בר-אבא, אפרת לביא, שם-טוב לוי, מיקה בשן, עומרי ניצן, ניצה שאול ודורון סלומון.

מילים של דובי זלצר (אחרי מלחמת יום הכפורים) " לצערנו הרב, מאז הקמתה, ארצנו הקטנה והנחמדה חיה בין מלחמה למלחמה. תקופות הרגיעה בין התפרצות להתפרצות לא היו אף פעם שלום של ממש אלא הפוגות בלבד. המעניין הוא שהמצב הזה לא יצר שירים הקוראים לקרב ולשנאה לאויב, אלא בעיקר שירים של תקווה לשלום, שירים של אהבה וצער על אבדן חיים, שירים של תודה והערכה ללוחמים שהקריבו את חייהם להגנתנו ולהגנת הארץ.

מאז עליתי לארץ, כמה חודשים לפני הכרזת המדינה, הייתי עד לכל המלחמות, ממלחמת השחרור דרך מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. במלחמת השחרור הייתי נער, עולה חדש, ועדיין לא יכולתי להביע את רגשותי בצלילים. אבל בשתי המלחמות האחרונות שנכפו עלינו הייתי שותף ונוכח, ויחד עם חברי המשוררים כתבתי כמה שירים. אחרי מלחמת ששת הימים כתבתי את "הכותל", "הוא היה" ו"למנצח שיר מזמור".

בזמן מלחמת יום הכיפורים ובעת סיבוב הופעות בפני חיילים עם ידידי יהורם גאון, כתבתי את "המלחמה האחרונה" ואת "אנחנו עוד נראה את הימים האחרים" שהוא לא שיר מלחמה אלא שיר תקווה לשלום לפי מקאמה של חיים חפר. המלחמות שבאו לאחר מכן לא היו עבורי השראה לשירים, ונדמה לי שגם לא למלחינים או למשוררים אחרים....