title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים גליון 248

"שתלתם ניגונים בי אמי ואבי"

בביתנו, הרבו לזמר. אבי ז"ל היה בעל קול ערב, ואהב לשיר, ובסדר היום שלנו הייתה גולת הכותרת שירו של אבא כשהוא משכיב את אחי ואותי לישון, וזמירות של שבת שהקיפו את כל סידור הזמירות שהעניק לנו סבא. מהכריכה הקדמית, ועד האחורית...

"עוד לאלוה" לשונות בלא מלים: הנגינה, הבכייה והשחוק. ובכולם זכה ה"חי המדבר".

הללו מתחילים ממקום שהמלים כלות, ולא לסתום באים אלא לפתוח.[1]

צמאה נפשי

צָמְאָה נַפְשִׁי / לֵאלֹהִים לְאֵל חָי
לִבִּי וּבְשָׂרִי / יְרַנְּנוּ אֶל-אֵל חָי (נ"א: לְאֵל חָי)

אֵל חָי (נ"א: אֶחָד) בְּרָאָנִי / וְאָמַר חַי אָנִי
כִּי לֹא יִרְאַנִי / הָאָדָם וָחָי

בָּרָא כֹּל בְּחָכְמָה / בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה
(עָד) מְאֹד (וְ)נֶעֱלָמָה / מְעֵינֵי כָּל חָי

רָם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ / כָּל פֶּה יְחַו(ֶה) הוֹדוֹ
בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ / נֶפֶש כָּל חָי

הִבְדִּיל נִינֵי תָם / חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם
אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם / הָאָדָם וָחָי

מִי זֶה יִצְטַדָּק / נִמְשַׁל לְאָבָק דָּק
אֶמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק / לְפָנֵיךָ כָּל חָי

בְּלֵב יֵצֶר חָשׁוּב / כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב
וְאֵיכָכָה יָשׁוּב / הַבָּשָׂר הֶחָי

נְסוֹגִים אִם אָבוּ / (וּ)מִדַּרְכָּם שָׁבוּ
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ / בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי

עַל כָּל חַסְדֶיךָ / תְּחַדֵּשׁ עַדֵיךָ (נ"א:עַל כֹּל אֲהוֹדֶךָ / כָּל פֶּה תְּיַחֲדֶךָ)
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ / וּמַשְׂבִּיעַ לְכָּל חָי

זְכוֹר אַהֲבַת קְדוּמִים / וְהַחֲיֶה נִרְדָמִים
וְקָרֵב הַיָמִים / אֲשֶר בֵּן יִשַׁי חָי

רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת / שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת
לֹא כְּי בְנַךְ הַמֵת / וּבְנִי הֶחָי

הֲלֹא חֶלְקְךָ מֵרֹאשׁ / חָלָק דַּמּוֹ דְּרוֹשׁ
שְׁפוֹךְ אַף עַל רֹאשׁ / הַשָׂעִיר הֶחָי

אֶקּוֹד עַל אַפִּי / וְאֶפְרוֹשׁ לְךָ כַפִּי
עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי / בְּנִשְׁמַת כָּל חָי

מחבר: ר׳ אברהם אבן עזרא


השיר הוא פתיחה לתפלת 'נשמת כל חי' לשחרית של שבת ושל יום טוב כפי שנראה מן הבית האחרון: " אקוד על אפי / ואפרש לך כפי / עת כי אפתח פי / ב'נשמת כל חי'".
השיר צורף לזמירות ליל השבת בהשפעתו של החת"ם סופר, שהיה רגיל לאומרו לפני הקידוש.

אבא שלנו ז"ל הקפיד לשיר את השיר כל ליל שבת לפני הקידוש, ולהזכיר לנו, שאת הלחן חיבר ר' מאיר שפירא, מושא הערצתו[2].



[1] ביאליק, גילוי וכיסוי בלשון

[2] ר' מאיר שפירא מייסד ישיבת חכמי לובלין, והדף היומי, הלחין מנגינות רבות, ביניהן – אם אמרתי מטה רגלי