title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע גליון 245

פרשת כי תבוא

פרשת 'כי תבוא' מתארת את מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. המצווה כוללת כמה פעלים המופיעים לאורך הפסוקים: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה... וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ אֶל-הַמָּקוֹם... וּבָאתָ אֶל-הַכֹּהֵן... וְאָמַרְתָּ אֵלָיו... וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ... וְהִנַּחְתּוֹ... וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ...

עד כאן הדברים מתחברים לכלל ציווי ברור. לקיחת הפרי והטנא, העליה לבית המקדש אל הכהן, וכמובן מצוות 'מקרא ביכורים' – סיפור יציאת מצרים וההודאה על הטוב שבירושת ארץ ישראל ובברכת פירותיה.

אלא שאחרי סיום הטקס, הנחת הטנא וההשתחוויה לפני ה' מוסיפה התורה עוד פסוק, ובו פועל נוסף:

וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה' אֱלֹוהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ, אַתָּה, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר, אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.

נראה שמצוות הביכורים איננה רק להביא ולקרוא, אלא גם לשמוח, שמחה שיש בה מלאות ונתינה, חסד ושפע. המצווה מכוונת להביא לאווירה כללית, להלך רוח, לכינון אנשים שמחים וחברה שמחה ובריאה.

בהמשך הפרשה מופיעות הברכות והקללות המובטחות למי שיקיים את המצוות או יפר אותן. במהלכן התורה מציינת כי העונש נובע מכך.

שוב מופיעה לפנינו השמחה, הפעם מהצד השלילי – העונש נובע מהעדרותה. התביעה מצדו של הקב"ה איננה רק לקיום מצוות, אלא לעשייתן בשמחה ובטוב לבב.

רבי נחמן מברסלב ידוע במימרה שלו, שתחילתה הולחנה ומזדמרת בפינו –

מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד,

וצריך להתגבר מאֹד בכל הכֹחות להרחיק העצבות ומרה שחורה ולהיות אך (=רק) שמח תמיד,

והוא רפואה לכל מיני חֳלָאִים.

כי כל מיני חֳלָאִים באין מעצבות ומרה שחורה. וצריך לשמח את עצמו בכל מיני עצות...

רבי נחמן רואה את ההיות בשמחה כמצוה גדולה, ואת האתגר של המלחמה בעצבות כאתגר שצריך 'להתגבר מאוד' כדי להשיג אותו.

יתירה מזו, רבי נחמן זיהה את הפלת האדם באותה עצבות כאחד מהכלים של היצר הרע, המשכנע את האדם שאין לו סיכוי לתקן, וממילא מדרדר אותו לייאוש נוסף ולחוסר עשיה.

דווקא בימים אלו, ימים של סליחות וחשבון נפש, ימים של תשובה ותיקון, חשוב להתגבר מאוד בכל הכוחות ובכל מיני עצות, לשמוח בכל הטוב, להיות שמחים וטובי לבב, לשמוח ולשמח – את עצמנו, את ביתנו, את הנזקקים בסביבתנו, ומתוך שמחה זו לבוא מוכנים אל כינון הברית המחודשת בפרשת ניצבים, ובימי הדין והרחמים.

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רבה של טירת-צבי