title
title
title
title
title
title
משב רוח - מכתבי אהבה סיניים

מכתבי אהבה סיניים

 

הספר הכתוב ב"כתב יד" גליונות גליונות היה בנעורינו אוצר גנוז של יופי מפעים. המזרח הרחוק היה רחוק. ספריה של פרל בק האמריקאית שגדלה בסין, בתו של מיסיונר – העבירו לנו מעט מעולם רחוק זר ומוזר ועם זאת אנושי ונוגע ללב. גם ספר זה של אליזבט קופר הכולל את מכתביה של קווי-לי, קסם לנו בדפיו הצהובים האגודים ובכתב היד המודפס, היה בהם טעם של אותנטיות (מזויפת) מושכת לב. היום, סין קרובה. המטוסים נושאים ישראלים רבים לארץ המתחרה הטכנולוגית הענקית  של אמריקה הגדולה והספר הישן נמצא מושלך בצד הספרים הרבים, חבריו, אשר כבר אין חפץ בם.

אספתיו אל ביתי כי אלה הם מכתבי אהבה של אישה המתגעגעת אל בעלה הרחוק ממנה ואינה יודעת מתי ישוב.

חשבתי בליבי: מתאים לי. והרי קטע אחד מרבים אשר דיבר אל ליבי. לאהבה פנים רבות, אך דומה כי קול הלב אחד הוא. והרי המכתב הראשון.

                בפתיחה כתוב:

"זו המלה הכתובה של קווי-לי השולחת עם כל לטף של מכחול חלק מלב."

" יקירי האחד,

הבית על ראש ההר אבדה נפשו. אין הוא אלא ארמון  - וחלונותיו ריקים. יוצאת אני אל

 הגזוזטרה ומשקיפה על העמק, מקום בו השמש שוקעת – כדור זהב אדום המטיל צללי ארגמן

 ארוכים על מישור האדמה, אז אזכור כי לא תבוא מהעיר אלי, ואני אומרת אל לבי כי אין

 שחר אשר אובה לראותו ולא שקיעה אשר תשמח את עיני – עד שלא אחלק זאת עמך.


      אך אל נא תחשוב שאיני מאושרת – עושה אני הכל בדיוק כאילו אתה היית כאן, ובכל

 פעם אני אומרת: "היהיה זה לרצון אדוני?" מה-קי רצתה להוציא את הכסא הגדול שלך כי

 הוא גדול מדי, אמרה, אבל אני לא הרשיתי. הוא מוכרח לעמוד במקום בו אוכל להביט בו

 ולתאר בדמיוני אותך יושב עליו, מעשן את מקטרת המים; והשולחן הקטן תמיד לידך קרוב

 למען תוכל להושיט ידך לעתונים והמשקאות האהובים עליך. כמו כן הביאה מה-קי את עץ

 הברוש הגמד ושמה אותו על הגזוזטרה. אבל זכרתי כי אתה אמרת שהוא נראה כאדם זקן

 אשר הוכה בימי ילדותו, ואני נתתי לה אותו בשביל אחת החצרות הפנימיות."


 

 

הביאה לקריאתכם: אבישג