title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים גליון 244

מהגיהינום-לגן עדן!

בשנת 1945, לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נדדו באירופה מאות אלפי ניצולי שואה, ששוכנובמחנות עקורים, בעיקר בגרמניה אוסטריה ואיטליה, שכן הבריטים לא אפשרולאניותמעפילים להגיע לחופי הארץ.



.Leucaכמה אלפים מהם הגיעו בדרך לא דרך לפינה הדרומית ביותר באיטליה, לעיירת קיט בשם


הם שוכנו שם בכמה עשרות אחוזות, וילות וטירות מפוארות.


כל וילה קיבלה שם של קיבוץ וחבריה חיו בה במתכונת חיי קיבוץ כמו בארץ.

בתמונה - חברי קיבוץ "אודים" בפתח הווילה שלהם.

וכאן - חברי קיבוץ "השבים".



חברי הקיבוצים העבירו זמנם בלימוד עברית, בחיי חברה תוססים ובהפגנות נגד המנדט הבריטי.




במהלך שלושת שנות החיים היהודיים בעיירה נישאו מעל ל- 350 זוגות.
לפני החתונה הראשונה העניקה בת לאחת המשפחות בעיירה לכלה המיועדתאת שמלת הכלה שלה, וסירבה לקבל אותה בחזרה. שמלת כלה זאת עברה בין רבות מהכלות שנישאו לאחר מכן.
בהמשך נוצרחשש גדולאצל הכלות כשנכנסו להיריון, בשלהלידה הצפויה.
בית החולים המקומי שנוהל על ידי נזירות קתוליות קיבל אותן בזרועות פתוחות.



ולאחר הלידה היו האימהות הצעירות מטיילות ברחובות העיירה, עם התינוקות שנהינומעגלות טיול שניתנו כמתנה על ידי תושבי המקום.


מעל ל- 200 ילדים/ות יהודיים נולדו במקום, וכשהם נזקקו לטיפול רופאי - טיפלו בהם הנזירות שבמקום באהבה חמלה וחום רב.




לאט לאט החלו העקורים לחיות את חייהם יחד עם המקומיים, שאימצו אותם לליבם בקשר של גורל שאופיין באהבה וחמלה.גם עסקים משותפים הוקמו, ולא מעט סיפורי אהבה
בין המקומיים/ות והעקורים/ות פרחו ולבלבו....

בתמונה: צבי מילר שאיבד את אשתו ובנו באושוויץ, הגיע לעיירה והקים בה מכבסה.
בסימון שבתמונה- המילה "וועשריי", מכבסה באידיש.
לאחר זמן נישא צבי לאחת מבנות המקום שעבדה אצלו
.



וכשנודע המועד הצפוי של עזיבת הבריטים את ארץ ישראל, נפרדו חברי הקיבוצים בסדרת אירועים מרגשים מבני העיירה האיטלקיים, ועברו לעיר הנמל בארי,
שם המתינו לאוניית המעפילים שתיקח אותם לישראל.
כשהגיע זמנם לעלות הגיע הבישוף של בארי לברך אותם ב"דרך צלחה".



עברו כמעט 70 שנים, הסיפור נשכח....

בטיול באיטליה בשנת 2009 הגיע לעיירה, שוני ליפשיץ שנולדה במקום בזמנו, ומצאה שכל הסממנים היהודיים שאפיינו את החיים בעיירה בזמנים ההם-
נשמרו בקפידה על ידי המקומיים במשך עשרות שנים
!




המקומיים הקימו במקום מוזיאון לזכר השנים בהם גרו בעיירה היהודים העקורים, אליו הועברו סממנים יהודיים רבים שהשאירו אחריהם העקורים.

במוזיאון מבקרים מדי שנהתלמידי בית ספר רבים.



משלחות של תלמידים נוצריים מהעיירה נוסעות מדי פעם לאושוויץ,
להדליק נר לזכר ששת המיליונים....
בתמונה - לוח יזכור שיצרו העקורים במקום בשנת 1946,
שנשמר במקומו עד עצם היום הזה על ידי המקומיים
.


:סוף דבר

בזכות שלוש נשים שנולדו בזמנו במקום - רבקה כהן שוני ליפשיץ ואסתר הרצוגחודש לאחרונה הקשר בין הקהילות, ונערכו בעיירה מפגשים מרגשים !


לאחרונה הביאו מישראל רבקה שוני ואסתר למוזיאון המקומי שמלת כלה למזכרת, לזכר שמלת הכלה שקיבלו האימהות שלהן במתנה, לפני כמעט 70 שנים!...

זהו סיפור המתאים ללא ספק לסרט הוליוודי....


גלריית תמונות