title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - פרשת וירא

פרשת וירא  -  צדקה, משפט, חינוך

פעם ראשונה בה מסופר בתורה שהקב"ה מודיע לאדם את דרכיו, גם כאשר הם לא קשורות לאותו אדם, נמצאת בסיפור סדום. הקדוש ברוך הוא מודיע לאברהם מה יהיה סופה של סדום, למרות שאברהם לא גר שם ולא מושפע מסיפור זה. מדוע , אם כן, לשתף את אברהם ב"גזר דין" זה?

 "וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה:

 וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:  

כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו."

 

הסיבה המתוארת בפסוקים היא שזה כן קשור לאברהם. כל מה שקורה בעולם קשור לאברהם כיון, שאברהם חש אחריות על האנושות כולה. הוא מתחיל במודע, מסע, של משפחה ועם שרוצים  בתיקון העולם ופועלים לשם כך.

בפסוקים אנו רואים שדרכו של אברהם אבינו היא לא רק האכפתיות שלו, אלא החינוך, שהוא מנחיל הלאה "לבניו ולביתו", לחיים של ערכי חסד ויושר - "ושמרו דרך ה' לעשות משפט וצדקה"

המדרש, על הפסוקים שהובאו לעיל, מתאר את דרכו המעשית של אברהם.

"אלא שהיה אברהם אבינו עושה צדקה תחלה ואחר כך משפט שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. בזמן ששני בעלי דינין באין לפני אברהם אבינו לדין ואמר אחד על חבירו זה חייב לי מנה (מטבע) היה אברהם אבינו מוציא מנה משלו ונותן לו ואמר להם סדרו דיניכם (תטענו את טענותיכם) לפני. וסדרו דינן. כיון שנתחייב אחד לחבירו מנה, אמר (אברהם) לזה שבידו המנה, תן המנה (שקיבלת ממני) לחבירך. ואם לאו, אמר להם חלקו מה שעליכם (תתחלקו במטבע, שנתתי לכם מתנה) והפטרו (ותפרדו) לשלום"  (אבות דרבי נתן)

אברהם אבינו משתמש במידת החסד הגדולה שלו כדרך להרבות משפט בעולם. באים לפניו שני אנשים לדין וקודם כל הוא רואה את המצוקה הכספית שלהם ומרגיע אותם – הוא ישלים את החסר. הוא יתן משלו כדי שהמועקה הכלכלית שלהם תפחת. עכשיו, כשנרגעו אפשר לדון גם מה הוא המשפט- מה דין האמת.

אברהם אבינו  מחנך אותנו, את בניו, במעשיו:

א.  להיות אכפתיים, להיות רגישים,  למצוקת הזולת, גם אם מדובר במצוקות יומיומיות קטנות.

ב. לעזור ולתת משלנו על מנת לסייע לזולת. לרדוף אחר הצדקה גם כאשר היא לא רובצת לפתחנו.

ג.  לחתור לאמת, למשפט. אברהם לא פועל רק בצדקה כי הוא מבין שצדקה לבד לא יכולה להחזיק את העולם. דרוש גם צדק. גם דין אמת. היושר בחיים נדרש לא פחות מהחסד.

ד. להיות בעלי רצון ושאיפה לא רק לחיות כך, אלא, גם לחנך את ילדינו לכך , להיות שותפים לדרך בונה ומשמעותית זו – דרך ה'.

אברהם אבינו זוכה לכך שהקב"ה משתף אותו בדין כיון שאברהם אבינו מתנהג בעצמו כשותף של הקב"ה לקיום העולם.

אברהם אבינו זוכה לכך שהקב"ה מבטיח לו שמזרעו יקום עם קדוש כיון שאברהם אבינו מחנך את זרעו להיות רודפי צדקה ,עושי משפט וחפצים בטובת העולם כולו.


שבת שלום, הרב מתן שניוייס, רב טירת-צבי