תלמידתי היני מעמק הירדן שולחת לי מידי פעם פנינה ספרותית להעשרת הלב והנפש.

בימי החגים האלה כשהאתנחתא משגרת היום-יום מעניקה לנו מפגשים נדירים, הזדמן לי לא אחת גם לשפוך את שיחי לחברה או חבר, דבר שאין זמנינו היום יומי מאפשר...

וקרה גם להיפך – שיכולתי לקבל באוזן קשבת את דברי האחר. ולעיתים קרובות מצוקת הזולת תובעת מאיתנו אולי, להתגייס לעזרה אבל....קצרה ידינו.

לכן שמחתי לקבל את דבריה החכמים והזהירים של סמדר וינשטוק – מתוך ספרה "צל עריות".

וכה "אמרה":

אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שָׁבוּר                             שֵׁב אִתּוֹ                                                    עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר
אַל תְּנַסֶּה לְתַקֵּן
אַל תִּרְצֶה שׁוּם דָּבָר
בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבַת הַזּוּלָת
שֵׁב אִתּוֹ
 שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם לְבַד.

הביאה: אבישג