title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים גליון 240

באיחור של 70 שנה: ניצולי שואה חגגו טקס בר מצווה בכותל

עשרות קשישים ששרדו את מלחמת העולם השנייה עלו לתורה לצד הרב הראשי לישראל דוד לאו וסיירו בכנסת. "אמרנו קדיש בשביל האנשים שלא חגגו ולא יחגגו כבר, זה רגע מרגש מאוד לקראת סוף הדרך"

דנה ויילר-פולק, 13 ביולי 2015 וואלה חדשות

לצפייה בסרטון מהאירוע בכותל לחצו כאן

"שמעתי על 'בת-מצווש', סלנג של צעירים", אמרה חיה כספי, בת 82, שחגגה היום (שני) בת מצווה באיחור של 70 שנה, "אבל אנחנו הזקנים לא משתמשים בזה. כרגע אין לי הרבה מילים, כי אני מתרגשת מאוד. לשמוע את הרב לאו מברך אותנו, את יאיר לפיד, והכול לצד הכותל המערבי בצורה כל כך מסודרת והכול בשבילנו. זה היה רגע מרגש מאוד שיותיר מזכרת נפלאה לחיים שלי, ובהמשך לילדיי ולנכדיי".

כספי עלתה מרומניה לישראל ב-1948. בהגיעה לגיל 12 לא יכלה לחגוג בת מצווה. "איש לא היה מסוגל לחשוב על לחגוג יום הולדת או בת מצווה, היו מאורעות קשים בעיר שלנו והמון אנשים נהרגו אז לא חשבנו על זה", שחזרה. "אבי הלך עם חלק מבני משפחתי וחזר לבדו והשאר נהרגו. אני האשמתי אותו בכך שלא שמר עליהם. אלה היו שנים קשות, גם אחרי. לבסוף זכיתי לשרוד ולעלות לישראל, להיות חיילת ולבנות משפחה עם ילדים ונכדים, וזו מתנה משמיים".

עמותת "יד עזר לחבר" ארגנה אתאירוע בר ובת המצווה ההמוניזו השנה העשירית. בטקס שנערך היום בירושלים התקיים לראשונה גם טקס לניצולות, לצד אירוע בר המצווה. העלייה לתורה לצד הרב הראשי לישראל דוד לאו נערכה בכותל המערבי. בין היתר, נכחו באירוע גם רב הכותל שמואל רבינוביץ' וח"כ לפיד. בהמשך היום סיירה קבוצת החוגגים, שמנתה 57 ניצולי שואה, גם בכנסת. כמיטב המסורת, הקבוצה צפויה לחגוג מחר את האירוע במסיבה באולם בחיפה.



האירוע בכותל הזכיר טקס בר מצווה שגרתי. "תחילה נערך הטקס של הגברים. עמדנו מסביב וזרקנו סוכריות ברגע המתאים ושמחנו מאוד", תיארה כספי בהתרגשות רבה. "לאחר מכן אסף הרב לאו את הנשים ובירך אותנו בטקס יותר קטן אבל לא פחות מרשים. כל שנותר לנו זה להודות לשמעון (סבג, מייסד העמותה - דו"פ) שעושה כל דבר אפשרי ובלתי-אפשרי על מנת לתת לנו חיים טובים ונעימים לקראת סוף הדרך".

יעקב ולדמן בן ה-87 היה גם בין החוגגים. בגיל 13 היה עם משפחתו בפולין בעיצומה שלמלחמת העולם השניה, "זו הייתה תקופה קשה שבה רק הסתובבנו בכל מיני מקומות וחיפשנו אוכל ומסתור", סיפר. "כששבנו לעיר בתום המלחמה, הכול היה הרוס. באותם ימים, גם אחרי המלחמה איש לא ציין ימי הולדת. מי שעבר את הגיהינום הזה לא מסוגל היה לחגוג". לגבי הטקס אמר: "הייתי שלישי לעלות לתורה וזה היה רגע מאושר. אמרתי קדיש ובירכתי את כל ישראל, גם בשביל האנשים שלא חגגו ולא יחגגו כבר. זה היה רגע מרגש מאוד".


העמותה בראשות סבג הקימה ב-2007 את "הבית החם לניצולי השואה", המספק קורת גג לכמאה ניצולים עריריים שאינם סיעודיים. דייריו, המקבלים שירותים רפואיים וליווי של עובדת סוציאלית, היו בין החוגגים. "סבג חושב בלילה מה יעשה עבורנו בבוקר", מספרת כספי. "לפעמים זה דברים קטנים כמו טיולים, ולפעמים זה משהו גדול עבורנו כמו מסיבות. הוא דואג גם לזה".

בדרך כלל האירוע החגיגי כולל 12-10 ניצולים, אולם השנה היה ביקוש רב מהרגיל. "הלכנו על אירוע גדול כדי לתת להם את ההזדמנות להיות בני ובנות מצווה", מספר סבג. "אם הנאצים גזלו להם את הנעורים, אז הטקס היום מהווה סמל לכך שהתכנית שלהם לא הצליחה. אותם אנשים חזקים הגיעו לכותל ולכנסת וחגגו את עצמאותה של ישראל ואת חייהם. הדבר היווה סגירת מעגל וזה מרגש מאוד לראות אנשים בגילם שמחים כל כך. התרגשתי היום יותר מאשר בבר מצווה לי או של ילדיי".


גלריית תמונות