title
title
title
title
title
title
משב רוח גליון 240

פגישה מפעימה


אין לך דבר מעצבן כאותו זה שקרה לי אתמול.

ביציאה מבית החולים ליד המחסום אחר שמלאתי כדת וכדין את הוראות מכונת התשלום החליט המחסום כרצונו, לא עלה. שיפתח עלי!!חשבתי שוב ושוב, וטור המכוניות אחרי עולה מידי רגע...קול מאוב מתוך עמדה סגורה ואטומה נתן צו: הכניסי את הכרטיס!!

לא צפוי, מפתיע ואני מקווה שאכן יימצא. במהירות מירבית ירדתי מהרכב מפשפשת בתיקי האדום והרי נס קטן.. הוא נמצא!! השחלתיו באשנב המבוקש והנה נפתח השער. הללויה!! במהירות מירבית חזרתי לכס הנהיגה כשאני שמה פעמי לצומת הקרובה. מישהו צפר אחרי "מה הוא רוצה??" חשבתי בזעם. הרי כבר זזתי והוא צופר שנית ושלישית ואני סופסוף בצומת והרמזור אדום. הצפצפן עוצר לידי. אני לכיוון בית שאן והוא לכיוון נצרת.

דפיקות על חלוני ותנועות נמהרות צדו את עיני. בחור מזוקן מנפנף בתיקי האישי האדום-האדום ההוא!! נפתח חלון מול חלון ולא ידעתי את נפשי מרוב תדהמה ושמחה. איזה מזל!! כל תעודותי ואוצרותי האישיים והוא טס אחרי להשיב אבידה לבעליה. רציתי לדעת את שמו ולבקש מספר טלפון, אך הרמזור איים להתחלף, ורק הספקתי לקחת את התיק והוא אמר: "רדפתי אחרייך". מה שמך? "ג'ובראן" אמר "ג'ובראן" והרמזור הבהב. פניתי לכיווני והוא לדרכו...

בערב, בתפילת "המלאך הגואל אותי מכל רע" הרהרתי: יש מלאכים ויש מלאכים- אשרי מי שזכה לפגשם.





גוסטב דורה- המלאך מביא אוכל לאליהו הנביא