title
title
title
title
title
title
משב רוח - על טעם וריח - שיעור בוטניקה - ומעט פולקלור

על טעם וריח - שיעור בוטניקה - ומעט פולקלור


בנעורי גילה את מציאותו בחיי, הפרפר "זנב הסנונית" יפה תואר ויפה מראה. הוא שבעזרתו גידלנו אני וילדי זחלים יפהפיים וזללנים, אשר עקבנו אחר התפתחותם עד להיותם בבוא היום לפרפרים ססגוניים אשר שלחנום אל החופש והאור.

אז, לפני שנים רבות,  נודע לי כי מקום מחייתם הוא שיח ירוק זיתי, המפריח פריחה צהובה, וריחו?? מסתבר כי זהו שיח בשם פיגם, הירושלמים קוראין אותו רוטָה ויש הקוראים לו רודָה. הבדחנים אמרו כי זהו שיח המבדיל בין אחינו הספרדים, או בני עדות המזרח לבין האשכנזים. למה? הם יגידו כי הוא מסריח, אך אניני הטעם צאצאי ספרד יאמרו כי זהו ריח ניחוח – וכך יכול אתה לזהות מוצאו של אדם על פי טעם אפו.

אני טיפחתיו וריביתיו. נקשרתי לאהבה אותו. גיליתי כי ענף זעיר בן 3-4 עלים ישדרג את מרק הירקות. חברי המצוי בטעמם של בני ישמעאל, סיפר לי כי הוא הוא המוסיף טעם לזיתים המרירים הירוקים בארוחתם. שְכֵני איש התנ"ך הוסיף כי זה הוא ה"צרי" הנזכר בתנ"ך "צרי גלעד" וסגולותיו הרפואיות רבות לאין ספור. ואכן, ברבות הימים הגיעו הורים לתינוקות ופעוטות, כי סיפרו שמרקחת מעליו מרפאה את כאבי האוזניים.

כשזכיתי להדריך בימי הקיץ קבוצה של בנות אתיופיות הבאתי אותן לביתי. משדרכו על סף גינתי קפצו וקראו קריאות שמחה!! הוא הזכיר להן את גינת הבית באתיופיה...

נזכרתי כי בשכונה המאוכלסת יוצאי תימן יכולתי להשלים את המלאי לזחלים שגידלתי. אלה שלי כרסמו וחיסלו את השיח בגינתי, אך תימני טוב יודע כי זהו המספק את הבשמים להבדלה במוצ"ש, ומצאתיו בגינות שם בשכונה כפרית, בדרכי לבר אילן בקיצורי דרך.

בעלותי לאוטובוס המוביל לתחנה המרכזית בדרך הביתה ובידי ענף קטן מהירוק הירוק הזה, צהל הנהג לקראתי. השארתי מחצית בידו. "נגד עין הרע" אמר לי. זה ישמור עלי בהמשך השבוע...

כל זה זוכרת אני בישיבתי עתה לכתוב לכם כי ביתי מלא מלא את הניחוח המופלא הזה.

חברתי מ"ניר דוד" התוודתה בפני כי מאז ערכתי לה הכרה עם השיח אינה נפרדת ממנו. גינתה מלאה, ואילו אני שנים מנסה לשרשו בגינתי ונכשלת. עתה הדלי האדום בכיור מלא בענפונים, ריחו מבשר טוב. אולי הפעם אצליח. אם כן, אביא לכם מ"פרי" גינתי. אולי תתאהבו בו גם אתם. ואם לא,

הרי על טעם וריח – לא נתווכח.

 

 אבישג