title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים התכנסה להתכונן לשמחת הפורים

חבורת הפיוטים התכנסה להתכונן לשמחת הפורים

 

פתחנו את מפגשנו השבוע בפיוט  – "שושנת יעקב".

פיוט קדום ואנונימי זה הוא הפיוט המרכזי ביותר לפורים במסורות האשכנזיות והוא נאמר בתום קריאת המגילה, בליל פורים ובבוקר. בבוקר אומרים רק את הבית האחרון, הפותח במלים: 'שושנת יעקב'. הפיוט הוא בעצם הרחבה פיוטית לברכה הנאמרת לאחר קריאת המגילה בפורים. נוסח הפיוט, משקלו וסגנונו מעידים על קדמותו הרבה (לא יאוחר מן המאה ה-5 לספירה) ועל הורתו בארץ ישראל, כברכות מפוייטות נוספות שהשתמרו בחלקן עד לימינו.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

לצפייה בביצוע החבורה ל"שושנת יעקב" לחצו כאן


 

המשכנו בשיר פורים הידוע "ומרדכי יצא מלפני המלך".  אלו פסוקים מתוך מגילת אסתר המדגישים את השינוי שחל במעמדם של היהודים בממלכת אחשורוש. הכבוד והיקר שקיבל מרדכי מהמלך והם המבטאים את שמחת היהודים כולם.

 

לצפייה בביצוע החבורה ל"ומרדכי יצא" לחצו כאן


 מכאן המשכנו לפיוט לפורים במסורת יהודי חאלב (ארם צובא), שמחברו הוא ר' רפאל ענתבי, שנחשב לגדול משוררי ארם צובא. הפיוט- "רָנּוּ גִילוּ כָּל הַבְּרוּאִים" פותח בשמחה ובקריאה לעולם כולו לשמוח בנס ההצלה של ימי הפורים, ממשיך ומתאר את הנס שנעשה באמצעות אסתר ומרדכי, תוך שהוא מבליט את הניגוד שבין מעמדו הרם של המן לבין מפלתו הקשה, וחוזר ומסיים בשמחה - שמחת ביאת המשיח, בניין בית המקדש וחידוש עבודת הקרבנות.


לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה ל" רָנּוּ גִילוּ כָּל הַבְּרוּאִים " לחצו כאן


 

סיימנו את המפגש בשיר מתוך ברכת המזון "הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּהעוסק בדמותו של אליהו הנביא מבשר הגאולה ובוא המשיח.

לצפייה בביצוע החבורה לשיר לחצו כאן


 

אנו מאחלים לכולם משנכנס אדר מרבין בשמחה.

חודש טוב ושמח

 

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט