title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע גליון 239

פרשיות מטות-מסעי

פרשת מסעי מונה ארבעים ושניים מסעות שעשו בני ישראל במדבר. פסוקים רבים כולל תיאור זה, והוא מפרט מקומות יישוב רבים, חלקם מוזכרים בפעם היחידה בתורה.

בדברי חז"ל והמפרשים השונים נידון זיהויים של חלק מהמקומות, תוך תשומת לב לזיהוי כרונולוגי או גיאוגרפי, ויש מהמפרשים שהסבירו את שמות המקומות כמבטאים אירועים שקרו במדבר, או את הנהגת ה'. כך, למשל, מביא רבנו בחיי בפירושו הסבר לכמה משמות המקומות:

ומטעם זה נמנו המסעות בשמותם להורות שהכל תלוי כפי מחשבתם של ישראל בהקב"ה,

כשהיו זכאים ועושים רצון השם והיו נוסעים במחשבתם באותן המסעות ממחשבה רעה לטובה היתה מדת רחמים שעליהם מרחמת ומגינה עליהם, ולכך: "ויחנו בהר שפר, ויחנו במתקה",

וכשהיו חוטאים ונוסעים ממחשבה טובה לרעה היתה מדת הדין שעמהם מתוחה כנגדם להענישם,

ולכך: "ויחנו בחרדה", "ויחנו בדפקה", "ויחנו במרה", ועל זה אמרו בירושלמי: כשהיו מתלוננים ישראל במסעות היו השומרים סובבים במחנה מפחד בלילות...

באופן מפתיע, גדול פרשני התורה, רבי שלמה יצחקי (שאתמול ציינו 910 שנים לפטירתו), מתעלם מכל ניסיון פרשנות לשמות המקומות, למעט אחד מהם, הלא הוא רִתְמָה.

וכך מבאר רש"י:

על שם לשון הרע של מרגלים,

שנאמר מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים:

מספרו של פרופ' אברהם גרוסמן על רש"י למדתי כי התעכבות זו של רש"י משקפת עמדה חינוכית הרווחת בפירושו. רש"י איננו עסוק בפרשנות ריאלית, בהבנת הפסוקים או בזיהויים היסטוריים או גיאוגרפיים. רש"י רואה בפירושו את הצד החינוכי, ומפרש מכל 42 התחנות רק את זו שממנה ניתן להפיק משמעות לציבור שומעי לקחו – לחנכם להימנעות מלשון הרע, ולהבהיר להם את חומרתה ואת הנזק הממשי שהיא משאירה אחריה. עד כדי כך לשון הרע חמורה היא, שהמקום בו היא נאמרה נקרא על שמה, רִתְמָה.

מדברים אלו נלמד לעצמנו. ראשית, להישמר מלשון הרע, לשמור את עצמנו ואת שפתנו מלדבר רע ומלהוציא דיבה רעה, על הזולת, על עצמנו, על ארצנו.

שנית, מרש"י נלמד לבחור את דברינו לאור משקלם החינוכי והחברתי, להשקיע במעשים ובמסרים שפירותיהם חיוביים, להרבות בעיקר ולא להיתפס לטפל.