title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - רייזלה

 

רייזלה

מילים: מרדכי גבירטיג     תרגום-נוסח עברי: אברהם לוינסון   

לחן:  מרדכי גבירטיג

בַּיִת קָט עוֹמֵד בָּרְחוֹב, וְכֻלּוֹ שַׁלְוָה וּדְמִי
בַּעֲלִיַּת הַגַּג שָׁם גָּרָה רֵיזְל הַיְּקָרָה שֶׁלִּי
מִדֵּי עֶרֶב אֵחָפֵזָה אֶל בֵּיִת חֶמְדָּתִי
וּבְקוֹל אֶשְׁרֹק לָהּ: "רֵיזְל, רְדִי, רְדִי, רְדִי".

הָאֶשְׁנָב נִפְתָּח מִיָּד, מִישֶׁהוּ רוֹמֵז אֵלַי
וּבִדְמִי הָרְחוֹב בּוֹקֵעַ צְלִיל קוֹלָהּ שֶׁל רֵיזְלֶע:
"
חֲבִיבִי, חַכֵּה עוֹד רֶגַע, אֶתְפַּנֶּה מִיָּד
עוֹד מְעַט אֵרֵד לְמַטָּה, חַד תְּרֵי תְּלַת".

אֲטַיֵּל עַלִּיז, אָשִׁיר, אֲפַצַּח לִי גַּרְגִּירִים
וּפִתְאוֹם אֶשְׁמַע צְעָדֶיהָ עַל דְּרָגוֹת מִדַּרְדְּרִים
אַךְ יָרְדָה מֵעַל, חִבַּקְתִּי אֶת גּוּפָהּ הָרַךְ
בְּרֹאשָׁהּ דּוּמָם נָשַׁקְתִּי כָּךְ, כָּךְ, כָּךְ.

"
אֲבַקֶּשְׁךָ, דּוּדְ'לֶע, אַל תִּקְרָא לִי בִּשְׁרִיקָה
"
שׁוּב יִשְׁרֹק", אִמִּי אוֹמֶרֶת בְּרֻגְזָה, הִיא אֲדוּקָה
אֵין שְׁרִיקָה מִמִּנְהָגֵנוּ, זוֹ מִדָּה שֶׁל גּוֹי
קְרָא פָּשׁוּט בִּלְשׁוֹן אִמֵּנוּ: בּוֹאִי, בּוֹאִי, בּוֹאִי".

אֲטַיֵּל עַלִּיז, אָשִׁיר, אֲפַצַּח לִי גַּרְגִּירִים
עוֹד אֶשְׁמַע צַעֲדֵי רַגְלֶיהָ עַל דְּרָגוֹת מִדַּרְדְּרִים
שׁוּב עָטוּף דְּמָמָה הַבַּיִת וְהָרְחוֹב מַחְרִישׁ
בַּחֲלוֹם בַּקְּרִינִי, רֵיזְל, חִישׁ, חִישׁ, חִישׁ!

 

להאזנה לביצוע השיר בשפת המקור (יידיש) לחצו כאן 

לצפייה בביצוע השיר על ידי חווה אלברשטיין ביידיש לחצו כאן  

מתוך האלבום : חוה זינגט יידיש:   שיר אהבה של מרדכי גבירטיג. המילים מושמות בפי חתן צנוע, המבקר בביתה הקטן של רייזלה ארוסתו, שורק לה, נושק בראשה ומסתלק בתפילה לראותה בחלומות, לצלילי השורה החוזרת  "בואי,בואי".   עיבוד וניהול מוסיקלי : משה וילנסקי

 

לביצוע של שלמה ניצן וצילה דגן - רייזלה: בעברית (תרגום אחר) לחצו כאן


Image result for ‫גבירטיג מרדכי‬‎
מרדכי גבירטיג


מָרְדֳּכַי גֶֶּבִִּּירְְטִִיג נולד ב1877 או ב- 1942 ומת בגטו קרקוב.   מרדכי גבּרטיג נולד בעיר קרקוב שבחבל גליציה, אשר זכה בימים ההם לאוטונומיה מוגבלת באימפריה האוסטרו-הונגרית. הוריו היו יצחק ושפרה בערטיג. בילדותו למד בחדר, אבל בגיל 10 נשלח לעבוד כשוליה אצל נגר.   ב-1901 היה כבר נגר עצמאי. אחרי חתונתו ב-1909 לא חזר לנגרייה, ועבד עד מלחמת העולם השנייה אצל אחיו ליאון.     ב-1905 הוא היה פעיל בתיאטרון חובבים ושיחק בתפקידים ראשיים בתיאטרון יידיש בקרקוב. הוא זכה להכרה על משחקו.אברהם רייזן משווה אותו לגדול שחקני יידיש באותה תקופה בפולין - שילדקרויט. יכול להיות שהוא גם היה הבמאי של המחזות אותם העלו.

ידידות עמוקה שימיה כימי דור שררו בין משפחת הופמן וגבירטיג וראש המשפחה, יוליוש הופמן, הוא האיש שהעלה על הכתב את תווי המנגינות לשיריו של גבירטיג ושיווה להם צורה מוזיקלית, מבלי לפגוע בתכונותיהן הפולקלוריסטיות  יולי הופמן כותבת: "כמעט רוב שיריו של גבירטיג היו מאולתרים על סמך מאורעות אמיתיים שקרו בחייו. כך, למשל, "רייזלה" – היתה אהבת נעוריו של גבירטיג. על אהבה זו התוודה בפני אמי, כשזו עדיין נערה היתה. "

ב-1909 נישא לבלומה לינדנבאום. נולדו להם ארבע בנות: שיפקה (1910), חוה (1914), לולה (1916) – שלושתן נספו בשואה – ובת רביעית שנפטרה כשהייתה בת שנה וחצי.

גבירטיג היה פעיל בתנועה הסוציאליסטית וחלק משיריו משקף זאת. למשל השירים "אין פאבריק", "גענעראל-שטרייק". הוא סבל ממחלת לב ואף כתב עליה בשיריו "שוין פולע זעקס וואכן" (כבר שישה שבועות תמימים) בו הוא מתאר את שכיבתו בבית חולים אחרי התקף לב. וכן בשירים כמו "מיין הארץ איז פול מיט שרעק" (לבי מלא באימה), "א הייסע טרער" (דמעה חמה) ואחרים.

גבירטיג נרצח על ידי חייל נאציבמהלכה של פעולת גירוש של 6,000 יהודים מגטו קרקוב למחנה ההשמדה בלז'ץ ב-4 ביוני 1942.

   גבירטיג התפרסם בשירים שחיבר ביידיש. את שירו הראשון גענעראל-שטרייק (שביתה כללית) פרסם בשנת 1905. את הלחנים חיבר בלי שידע לקרוא תווים, ובסוף שנות ה-20 עיבדו המוזיקאים ברוך שפרבר ויוליאן הופמן את מנגינות שיריו וכתבו להם תווי נגינה. שיריו, שהתחבבו על יהודי אירופה, הושמעו מעל במות הבידור בווילנה, בקרקוב, בוורשה ובלבוב, והגיעו עד הבמות בניו יורק.

הוא כתב שירים לתיאטרון. הוא כתב למחזה "די רומענישע חתונה" וכן עבור השחקנית והזמרת מולי פיקון בזמן שהופיעה בקרקוב. השיר "קינדער-יאָרן" (שנות ילדוּת), שנכתב כשהיה בן 40, מסמן מעבר לתקופה חדשה מבחינה אמנותית: הוא כתב פחות שירים פוליטיים ויותר שירים נוסטלגיים על ילדותו. סדרה של שירים עוסקת בטבע ובנוף כמו "נאכן רעגן", "פארטאג אין פעלד".

את שירו המפורסם "ס'ברענט" ("שרפה, אחים, שרפה"; ידוע גם כ-"אונדזער שטעטל ברענט", ולפי תרגומו לעברית: "העיירה בוערת"), אשר כעבור זמן לא רב, בתקופת השואה, הפך למעין המנון יהודי, כתב כתגובה למצב המחמיר של יהודי פולין ולהתקפות הדמים על יהודי פולין ב-1938 (מקובל כי המאורע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פשיטיק פשיטיק, 1936). יש מי שראו בגבירטיג שכתב את השיר כמי שחזה את האימה המתקרבת ואת השמדת יהודי אירופה. "העיירה בוערת", בגרסתו העברית והיידית, הושמע רבות ברחבי העולם בעצרות הנצחת השואה.