title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - פרשת יתרו

פרשת יתרו

 

מדרש חכמים מספר על הרגעים שבהם עלה משה לקחת את התורה מן השמים, ולהורידה לבני ישראל.

המלאכים, מייצגי העולם העליון, תמהים על כך שתורה 'חמודה, גנוזה...קודם שנברא העולם' הולכת להינתן לבשר ודם. מבחינתם, התורה שייכת למלאכים, לעולם השמיימי, ואין משכנה בארץ.

על פי המדרש, משכנע משה את המלאכים שהתורה שייכת לבני האדם, וזאת בעזרת ההבנה כי תכליתה של התורה היא דווקא כאן, בארץ, במקום בו יש קנאה ותחרות, שיעבוד והיררכיה. התורה מתאימה רק לעולמנו הלא שלם, בעוד המלאכים אינם זקוקים לתורה, וכבודם במקומם מונח.

 

השבוע נציין את יום פטירתו של ר' לייבלה אייגר מלובלין (נפטר לפני 131 שנים). ר' לייבלה היה נכדו של רבי עקיבא אייגר, מגדולי הפוסקים והלמדנים, ובנו של ר' שלמה אייגר, רבה של פוזנן ומגדולי דורו. על אף התנגדות משפחתו, נמשך ר' לייבלה לחסידות, והלך ללמוד תורה מפיו של הרבי מנחם מנדל מקוצק (שאגב, יום פטירתו חל באותו יום, 39 שנים קודם לכן).

 

דברים שאמר ר' לייבלה לאביו כשחזר מקוצק, ישתלבו במדרש ויוסיפו טעם בהבנת מתן התורה ויחסי המלאכים, בני האדם, הבורא והעולם:

כשחזר ר' לייבלה אייגר מקוצק, שאלו אביו רבי שלמה: מה למדת בקוצק?

השיב לו: למדתי שם שלושה דברים:

ראשית, אדם הוא אדם, ומלאך הוא מלאך

שנית, אם ירצה האדם יוכל להיות יותר ממלאך.

ושלישית, "בראשית ברא אלוקים" - ה' ברא את הראשית, ואת השאר השאיר בשביל האדם.

 

ר' לייבלה חוזר מקוצק, בית המדרש של האמת הנוקבת, ומבין שני דברים שנראים במבט ראשון סותרים. מחד, אדם הוא אדם, מלאך הוא מלאך. זו התבוננות מפוקחת וכנה במצבו של האדם. האדם הוא אדם, אין הוא מלאך. לאדם יש חולשות, יצרים, אגו, כאבים ותסכולים שונים. אדם המדמה בליבו שהוא מלאך, מספר לעצמו (ולאחרים...) סיפור על גדולתו, על חוסנו, על כוחו הבלתי ניתן לערעור, עושה שקר בנפשו, וסופו להיכשל ולחדול.

יחד עם זאת, עובדת היותו של האדם אדם לא מונעת ממנו להיות גדול ממלאך.

ואולי, דווקא היותו של האדם לא מושלם, ודווקא הענווה הנלווית לכך ותחושת החוסר והגעגוע שהיא נחלתו של מי שאינו מלאך, אלו יכולות להפוך אותו להיות גדול ממלאך, אם רק ירצה ויתאמץ.

ההיגד השלישי מרחיק לכת עוד יותר. ר' לייבלה מספר שלמד בקוצק שלא רק שהאדם יכול להיות גדול ממלאכים, אלא שבריאת העולם מתרחשת על ידו. הקדוש ברוך הוא ברא את הראשית, אבל השאיר לאדם, על כל חולשותיו, לברוא את העולם.

זאת התורה. התורה היא תורת האדם, תורת המודעות של האדם להיותו אדם.

אך התורה היא גם תורת האדם העמל ומתקן את עצמו ואת העולם, ההופך גדול ממלאך ובורא עולמות במעשיו, בדיבורו, בחיוכו, באמונתו.

 

שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת צבי