title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - מן הבוקר גשם

מן הבוקר גשם

מילים לוין קיפניס      לחןדניאל סמבורסקי

מִן הַבֹּקֶר גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם,
כָּל הַיּוֹם נוֹטֵף: טִיף טִיף!
צִפּוֹרִי בַּקֵּן נִסְתֶּרֶת
וְרוֹעֶדֶת: צִיף-צִיף-צִיף!

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם – דַּי-דַּי-דַּי!
גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם – עַד מָתַי?

מִן הַבֹּקֶר גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם,
עַל הַגַּג דּוֹפֵק: דּוּר-דּוּר!
יוֹנָתִי בְּתוֹךְ הַשֹּׁבַךְ
מְנַהֶמֶת: תּוּר-תּוּר-תּוּר!

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם...

מִן הַבֹּקֶר גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם,
עַל הַחַלּוֹן מַכֶּה: תַּךְ-תַּךְ!
אָנוּ סְגוּרִים, סְגוּרִים בַּבַּיִת,
אָנוּ עֲצוּבִים כָּל-כָּךְ!
גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם...

להאזנה לביצוע השיר לחצו כאן


ביצוע אורי ביתן    עיבוד אורי ביתן טל פדר    שנת הקלטה: 2004   הוקלט במסגרת לנו עדר בשדה

הדיסק "לנו עדר בשדה" (הוקלט ב- 2004) נעשה מתוך אהבה גדולה ללחני הילדים של דניאל סמבורסקי.
טל ואני ישבנו עם התווים של המנגינות, ניגנו אותן שוב ושוב והתחלנו להוסיף להן הרמוניות וליוויים שונים. החומרים היו בשבילנו נקודת מוצא לאלתורים ומשחקים עד שהגענו לתוצאה הסופית שבדיסק.


בדיסק מנגנים איתנו חברים שלנו שהצטרפו לפרויקט בהתלהבות והוסיפו לו משלהם – המתופף עמית לורבר, הסקסופוניסט ליאור מיליגר, איש המפוחית דוד גורדון, הזמרת יעל צבי וארז טורדס שבלילות הוא די.ג'יי בהרכב המצליח "התפוחים" ובבקרים הוא זמר

הפזמון: "גשם גשם - די די די..." מופיע גם בשיר אחר של קיפניס:
יורד לו גשם
. מילים לוין קיפניס     לחן לא ידוע

יורד לו גשם, גשם טוב,
ואין לו סוף וקץ.
בחוץ כבר הכל רטוב,
כל פרח רך ועץ.
גשם, גשם, די, די, די!
גשם, גשם, עד מתי?
הנה כל עץ ופרח
שתה כבר עד בלי די!

יורד לו גשם, גשם טוב,
הוא מטפטף טיף-טוף
ציפור בקן יושבת דום,
אין קול ואין ציפ-צוף.
גשם, גשם, די, די, די!
גשם, גשם, עד מתי?
תשיר ציפור שיריה,
תעוף על הר וגיא!

להאזנה לביצוע השיר לחצו כאן


ביצוע אורה פיין    שנת הקלטה: 8.3.1993   מקור  ספרייה הלאומית

השיר נדפס בחוברת "שירי ילדים - גשם" (משמר העמק, 1939), אולם בלחן שונה מזה שבדף זה. במקום שם המלחין כתוב: "מנגינה עממית", וליד הטקסט מופיעה הערה: "שיר זה נדפס ב'מחרוזת' [ספר שיריו של לוין קיפניס – זֶמֶרֶשֶׁת] ובהעתקתו לחוברת זו הוכנסו בו כמה וכמה שינויים קלים."

לֶוִין קִיפְּנִיס  - 1990-1894 היה סופר ומשורר ילדים ישראלי, שכתב בעיקר בעברית וכן ביידיש, חתן פרס ישראל לספרות ילדים (1978). - [ויקיפדיה]

נולד באוקראינה), לפסח קיפניס ורחל לבית ברויזמן, במשפחה בת 10 ילדים. נמצאו עדויות בכתב ידו של לוין קיפניס שמעידות כי שנת לידתו היא 1.8.1890 ולא ב-1894 כפי שמופיע בתעודת הזהות שלו. זאת ניתן לראות במכתב לבית הספר בצלאל ובו הוא כותב את גילו עם התאריך, ובהקדשה של תמונה לדודו בו הוא כותב את גילו עם התאריך. בשנה מסוימת הוריד לעצמו ארבע שנים, כמו תושבי ישראל רבים באותה תקופה. הסיבה איננה ידועה. גב התמונה מופיע בספרה של לאה נאור, "מלך הילדים", בהוצאת יד בן צבי. המכתב קיים בארכיון בצלאל. אביו, שהיה שליח ציבור, שלח את לוין קיפניס ללמוד בחדר, שאותו לא אהב בגלל החינוך הנוקשה. מגיל צעיר ניסה את כוחו באמנות, בציור ובחיתוך עץ.  אביו שראה את הפוטנציאל עודד אותו ללמוד כתב סת"ם. לעזרת כלכלת המשפחה כתב קיפניס מזוזות.

את צעדיו הראשונים בתחום הכתיבה עשה בעיתון שהוציא בסביבות גיל הבר מצווה: 'פרחי לוי'. הפרסום הראשון בעיתון של ממש היה של שירו "הילד החולה" בעיתון הילדים 'הפרחים' ב-1910 (תר"ע)  קיפניס הקים בעיירת הולדתו "חדר מתוקן", הקים ספרייה עברית וביים מחזות ילדים שכתב. בשנת 1913 (תרע"געלה לארץ ישראל והשתלם בלימודי אמנות ב"בצלאל". מצוקת התכנים לילדי הגן הביאה אותו לכתוב שירים המותאמים לצורכי החינוך לטף בארץ ישראל, שהראשון בהם היה "חנוכיה ספרי נא לי מעשיה"

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה קיפניס שותף להקמת הוצאת "ספרייה קטנה לילדים" ביפו, שבהּ גם ראו אור סיפוריו הראשונים לילדי הגן, וזאת במקביל לעבודות כפייה בחקלאות שבהן הועסק על ידי הצבא העות'מאני.

בתום המלחמה עסק בהוראת ילדי התימנים בחדרה, ולאחר שנה שב לירושלים לפי הזמנת "בצלאל" על מנת לכתוב ולערוך תכנים לילדי הגן. במסגרת זו הוציא קובצי סיפורים ושירים לגננות, וערך את 'גננו', כתב העת הראשון בארץ ישראל לגננת העברייה.

בשנת 1921 קיבל על עצמו ניהול בית יתומים בצפת, וב- 1922 נסע להשתלם באמנות בברלין בירת גרמניה,  שם פרסם שלושה ספרים בגרמנית.  בשנת 1923 שב ארצה והחל ללמד בבית מדרש למורים וגננות "לוינסקי".
 ב- 1924 תרפ"ד נישא למרים לובמן, בת ראשון לציון (בתו של דב חביב לובמן) , ולזוג נולדו שני ילדיםשי וניצה. המשפחה התגוררה במשך עשור בתל אביב, ואז הוחל בבניית בית עבורם בראשון לציון. ואולם כאשר נסתיימה הבנייה, ב- 1935 חלתה מרים בדלקת ריאות ונפטרה. לאחר פטירתה התגוררה המשפחה בבית החדש במשך שנה, שאחריה שבו לתל אביב. בהמשך נשא שם לוין את דבורה קרסנוב, גננת-מורה. לשניים נולדו שני ילדים - טל ונטע.

בשנת 1928 הקים קיפניס תיאטרון לילדים, שאותו ניהל 25 שנה וכתב לו הצגות רבות, תוך שאינו מזניח את תחומי היצירה האחרים הרבים שלו, וכן הוציא לאור שבועונים, שנתונים ומערכי לימוד רבים.

בשנת 1956 פרש מהוראה, והתמסר לכתיבה ופרסום. הוא היה פעיל כסופר במשך זמן שיא של 80 שנים רצופות – מ-1910 ועד 1990.   בין הפרסים שזכה בהם פרס יציב (1962), פרס למדן (1976), פרס ישראל (1978) ועיטור אנדרסן (1988). יצירותיו ראו אור חוץ מעברית גם בשפות אנגלית צרפתית גרמנית רוסית ערבית ויידיש.

לוין קיפניס נטמן בבית העלמין קריית שאול.  רעייתו דבורה נפטרה בשנת 2001 ונטמנה לצידו.

בשנת 1982 הוקם על ידי משפחת קיפניס במכללת לוינסקי לחינוך מרכז לוין קיפניס, המיועד לשוחרי ספרות הילדים והנוער. הוא מעניק שירותים לחוקרים, לתלמידי מחקר, למורים, לסטודנטים ולשוחרי ספרות ילדים ומאפשר עיון באוספים ארכיוניים.  החל משנת 2018 מוצג במרכז קיפניס אוסף של 200 מקראות שתרם אליהו הכהן אחד מזוכי פרס ישראל וחוקר הזמר והתרבות העבריים בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר ששוקם ונסרק. על שמו נקראים רחובות בבאר שבע ובתל אביב.

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/3/3c/Kipnis22.jpg/250px-Kipnis22.jpg

בקובץ זה רוכזו יחדיו הקלאסיקות של לוין קיפניס ועוד:
המטריה הגדולה של אבא      שישי בשקיק אחד      הרקפת
על גבע רם על הראש התל      מן הבוקר גשם   סלינו על כתפינו   שנה הלכה שנה באה 
ועוד שירים וספורים רבים שאינם מופיעים בקבצים אחרים

Levin Kipnis and Son.jpg

לוין קיפניס ובנו הבכור שי בתחילת שנות ה-30

 

קובץ סיפורים ושירים של קיפניס

יצירתו של קיפניס משתרעת על פני כ- 800 סיפורים, 600 שירים וכמאה ספרים לילדים. כתיבתו מאופיינת בסגנון קליל ושמח, נטול פאתוס ובה בעת בעל עושר ואסתטיקה. הוא הרבה להעניק ביצירותיו מסרים של עזרה לזולת והתנדבות למען האחר, כמו בסיפוריו המפורסמים "אליעזר והגזר" אודות שיתוף פעולה של מספר אנשים בהוצאת גזר ענק מהאדמה ו"נרקיס מלך הביצה", על הנרקיס שהיה היחיד שהסכים להשאיל את עצמו לרפא את מלך הצפרדעים ועל כך קיבל את כתרו. עוד מסיפוריו הידועים: "המטריה הגדולה של אבא", "אגוז של זהב" (סיפור על שני ילדים ואגוז מופלא לפסח), "שלושת הפרפרים" ו"מנורה וענפי זית" (אלגוריה על סמל המדינה)

קיפניס הרבה לכתוב שירים לילדים לחגי ישראל עקב המחסור שהיה אז בשירים לטקסים והפעלות בבתי הספר ובגנים, ביניהם היו "שנה טובה" (שנה הלכה שנה באה), "אורחים לחג", "לביבות" (קמח מן השק), "נר לי", "סביבון סוב סוב סוב", "שימו שמן", "אני פורים", "חג פורים", "חד גדיא", "סלינו על כתפינו", "הבה נרימה", "חנוכה חנוכה" ועוד. שירים מוכרים נוספים שכתב היו "רקפת", "גינה לי", "מי יבנה בית", "המעפילים" ("העפילו") ו"ילד פלא". השיר "מלפפון" הוא השיר היחידי לו חיבר קיפניס מילים ומנגינה.

השיר האחרון שכתב קיפניס היה "אסיף" שהלחינה נורית הירש ועיבד גיל אלדמע.

קיפניס גם תרגם מספרות העמים יו לופטינג קרלו קולודי,  קולומבוני, קמינסקי, ממשלי איזופוס ולה פונטיין, ממעשיות שרל פרו כיפה אדומה של האחים גרים הנס כריסטיאן אנדרסן ועוד.

 

לצפייה ברצף שירים ותוכניות בהופ! ילדות ישראלית לחצו כאן