title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים מעמיקה את החברות

חבורת הפיוטים מעמיקה את החברות

 

סביב השולחן התקבצו בנות ובני החבורה והאווירה השמחה קידמה את פניו של ירון בכניסתו לחדר המפגש.

התחלנו בפיוט "חכמה ובינה" אותו כתב פנחס בובו , ומושר על בסיס לחנו של פריד אל אטרש. פיוט זה מושר בקהילות השונות לרגל שמחות ככלל, וביתר פירוט לשמחת חתן וכלה. כל שורה חוזרת בביצוע פעמיים בכדי להתאים את המילים ללחן ולשם הדגשת התכנים.

 

 

 לצפייה בביצוע חלק מהפיוט על ידי חבורת "גיל עוז" לחצו כאן


 

חזרנו לפיוט "יהלומה" המושר בכל עת בקרב יהודי חלב.

הפיוט שנתחבר על ידי אברהם דוויק כלוצי. כפיוטים מאוחרים רבים, נכתב מתוך התאמה למנגינת שיר ערבי מוכר, אותו שר פריד אל אטרש, ואולי גם תוך ניסיון ליצור קרבה צלילית ביניהם, כפי שעולה ממחרוזת הפתיחה, המוקדשת לארץ ישראל ומכנה אותה 'יַהֲלוֹמָה'. 
לשון הפיוט ורעיונו פשוטים הם; הפייטן מבטא את כיסופיו לציון ולירושלים, ומייחל ליום בו יוכל להקריב קרבן בבית המקדש. בה בעת הוא מבקש מן האל כי ישמור עליו ויציל אותו, בזכות תורתו. בתווך יוצר הפייטן הקבלה מעניינת בין מקום מושבו הרם של הקדוש ברוך הוא בשמי מרומים, לבין ירושלים הגבוהה על פני הארץ, וגבוהה גם במעלתה הרוחנית – "אֱלֹהֵי דָר מְרוֹמִים / בְּנֵה בֵיתָךְ בָּרָמִים" – אמנם כעת אתה גר בשמים, אך אנו מחכים שתבנה את ביתך ב'שמי הארץ' – בירושלים. זאת, ברוח מאמר חז"ל המופיע בכמה מקומות: "'וקמת ועלית' – מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, ובית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל" (ספרי דברים, קנב, ועוד)

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


המשכנו לשורר בפיוט "גואלי יה" שנכתב בידי אשר מזרחי שהיה בתוניס עשרים שנה. שימש שם  בכל תפקידי הקהילה: כרב, מוהל, שוחט, חזן ופייטן וכקורא בתורה.

הפיוט מבטא כמיהה לארץ ישראל ולגאולת העם והארץ.

לצפייה במילות הפיוט לחצו כאן

 
לצפייה בביצוע הפיוט בידי החבורה לחצו כאן


אם נתייחס מעט לנושא המוסיקלי אזי הפיוטים שהושרו בעדות המזרח בנויים על מקאמים. להבדיל מהמוסיקה המערבית במקאמים ישנם חצאי ורבעי טונים ובזה ייחודם.

 

המשכנו את המפגש בחלק מהתפילה בשעת המנחה של שבת – "אתה אחד".


אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשרָאֵל גּוי אֶחָד בָּאָרֶץ 

תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה יום מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתַתָּ 

אַבְרָהָם יָגֵל יִצְחָק יְרַנֵּן יַעֲקב וּבָנָיו יָנוּחוּ בו 

מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה 

מְנוּחַת שָׁלום וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוצֶה בָּהּ 

יַכִּירוּ בָּנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ .

לצפייה בביצוע החבורה יחד עם יהורם גאון לחצו כאן


ואז, קרא שמוליק גבאי, חבר קיבוץ שדה-נחום ואמר: אני רוצה לפייט ופתח ב"ישמח משה" המפורסם. כל החבורה הצטרפה מיד והשמחה גאתה.

לצפייה לחצו כאן


סיימנו את המפגש בפיוט "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום" .

המלים האלו, אותן ניסח הרמב"ם כעיקר ה-12 מתוך י"ג עיקרי האמונה, הן שבועת האמונים, הברית הכרותה בין עם ישראל לבין הקב"ה. מלים אלו מלוות את העם היהודי במהלך הדורות.

 

ירון המנחה הסביר כי כמו שיודעים אנו שהרכבת עומדת להכנס לרציף עקב הצלצול כך רואים אנו פעמי המשיח לאורך שבעים שנות המדינה.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


מוזמנים לצפות בביצוע החבורה לשלושה לחנים לפיוט זה

האחד של קובי פרץ – לחצו כאן  

השני של מרדכי בן דוד – לחצו כאן   

השלישי של שלמה קרליבך – לחצו כאן 

 

האווירה לאורך כל המפגש היתה מרוממת ואנו ממתינים בקוצר רוח למפגש הבא.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט