title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - חולו חולו

חולו חולו

עברית: אברהם לוינסון 1976      לחן: עממי יידי  

חוּלוּ חוּלוּ, רוּחוֹת קֹטֶב
,
בָּעוֹלָם תִּרְדּוּ.
בִּסְעָרָה עֵצִים הַפִּילוּ,
כָּל עָנָף גִּדְעוּ.

צִפֳּרִים גָּרְשׁוּ הַבְרִיחוּ
מִכָּל עֵץ וּבַד.
כָּל רַכָּה וְכָל נֶחְשֶׁלֶת
תִּשָּׁמֵד מִיָּד.

תְּנַפְּצוּ תְּרִיסֵי כָּל בַּיִת,
כָּל שִׁמְשַׁת חַלּוֹן.
אַט בּוֹעֵר שָׁם נֵר בָּאֹפֶל
כַּבּוּ בְּחָרוֹן.

חוּלוּ חוּלוּ, רוּחוֹת קֹטֶב,
שְׁעַתְכֶם עַכְשָׁו;
עוֹד זְמַן רַב יִשְׁלֹט הַחֹרֶף,
קַיִץ עוֹד לֹא שָׁב

 

לצפייה בביצוע השיר לחצו כאן

   

להאזנה להקלטה מתוך מופע חג ה-25 של עין כרמל - מקהלת בית הספר עין כרמל בניצוחו של משה נבט (מוישל נובופרוצקי) (שנות ה-50) – לחצו כאן


בתחילת ההקלטה - המשתתפים מאזינים לביצוע מוקלט של השיר בשפת המקור (יידיש(.

 

לצפייה בביצוע קיבוץ רגבים  לחצו כאן


מילים בשפת המקור (יידיש) הטקסט מאת אברום רייזן

הוליעט, הוליעט בייזע ווינטן


‏הוליעט, הוליעט בייזע ווינטן,           פֿרײַ באַהערשט די וועלט!
ברעכט די צווײַגן, וואַרפֿט די ביימער,   טוט וואָס אײַך געפֿעלט!

טרײַבט די פֿייגל פֿון די וועלדער       און פֿאַריאָגט זיי פֿאָרט;
די וואָס קענען ווײַט ניט פֿליִען
,    —טייט זיי אויפֿן אָרט!

רײַסט די לאָדן פֿון די פֿענצטער,     שויבן ברעכט אַרויס!
ברענט אַ ליכטל ערגעץ טונקל  —  לעשט מיט צאָרן אויס!

הוליעט, הוליעט בייזע ווינטן,        איצט איז אײַער צײַט!
לאַנג וועט דויערן דער ווינטער,      זומער איז נאָך ווײַט

 



תרגום מאנגלית - בעזרת "גוגל טרנסלייט":

"לא ניתן לחזור בדיוק לשנת ההרכב של הטקסט מאת אברום רייזן, אבל בהחלט צריך לחזור אל התקופה הצארית, וכנראה עד 1900, כשהיה חורף קשה מאוד. קשה לא רק מבחינה אקלימית: בכל רחבי האימפריה הצארית, הם היו זמנים של פוגרומים רצופים, ובוודאי שאין זה מקרה שהפוגרום "פוגרום" הוא מקור ממוצא רוסי: פירושו "חורבן". באימפריה הצארית החל הפוגרום האנטי-יהודי לאחר הרצח של הצאר אלכסנדר השני ב -1881, אך מקורם, גם במדינות אירופאיות אחרות, הוא הרבה יותר מבוגר. התוצאה של הפוגרומים היתה, למרבה הצער, הגירה יהודית מסיבית הן לאמריקה והן לארץ-ישראל. בוודאי בהקשר זה יש לראות - ולמרבה הצער, קל - אלגוריה של השיר הזה: סערה רוחות רעות המביאות חורבן וזעם מוות, זה הזמן שלהם. חורף לא נראה שיש סוף והקיץ רחוק מאוד. השיר התפשט כאש בשדה קוצים גם בשטעטל במזרח אירופה, גם בגטאות של הערים הגדולות; עדיין לא ניתן היה לחזות את משמעותו הכבדה והטרגית עוד יותר בחורף הנאצי.

 

המוזיקה של המוסיקאי מיכאל (מיכאל) גלברט ("Barbagialla", ביידיש), השיר ידוע תחת כותרות שונות. נראה שהמקור המקורי היה צום וינטר ("ד'אינוורנו", או "על החורף"); כותרות אלטרנטיביות הן עטיפה ("שיר חורף", או "חורף"), ומעל הכל, זו שבה היא אולי הידועה ביותר, Hulyet, hulyet, beyze vintn ("תהנה, תהנה, רוחות מרושעות" , או "ונטצ'י"), שנלקחו מן הפסוק הראשון שלה. יש לציין כי בסביבות 1945/46 קיבל השיר "סוף טוב", גרסה שאפשר לקרוא בהרחבה על רקע יציאת היהודים בארץ-ישראל: ניט לאנג וטיר דוינטר דר וינטר / זומר איז נישה וייט! , כלומר: "החורף לא יימשך זמן רב / הקיץ הוא לא רחוק!"

 

"מילים למנגינה העממית היידיש הקלאסית הזאת מצביעות על רוח אכזרית שתפוצץ בצורה הרסנית דרך העיירה הקטנה, שהקימה את ראש החוף של החיים היהודיים המסורתיים במזרח אירופה.הרוח היא מטאפורה לאילוצים שהוטלו על האידיאליזם היהודי על ידי המערכת דיכוי ממשלת הצאר ".

 

areyzn

 

לצפייה בביצוע ביידיש של דניאל קאן ו-"הציפורים הצבועות" לחצו כאן