title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - מפגשי גמלאים יהודים וערבים בגינוסר

מפגשי גמלאים בבית יגאל אלון בגינוסר

השבוע נפגשנו קבוצת גמלאים מגיל עוז, עם קבוצת גמלאים ערבים מהכפר איכסאל. המיזם מתקיים כבר כמה שנים בבית יגאל אלון ברוחו של יגאל  שעודד בחייו מפגשים בין יהודים לערבים.

שמחתי לאפשרות להיפגש פנים אל פנים עם קבוצה מהמגזר הערבי'  עליו אנו שומעים רק דרך התקשורת. האכסניה המזמינה ושתי המנחות היהודייה והערבייה השרו מתחילת המפגש אוירה נינוחה ומזמינה. 

המנחות הסבירו בערבית ובעברית  שלמפגשים פוטנציאל חשוב  לחיים טובים יותר לכול סוגי האוכלוסיות במדינה. לאחר מכן ברכו נציגי המגזרים הערבי והיהודי. התעורר ויכוח קצר בשאלה האם ניתן יהיה להתבטא  גם בנושאים פוליטיים, או שנמנע מכך.            

אני גרסתי שרצוי  שנמנע מהצבת מגבלות מראש. גם דובר המגזר הערבי חשב כמוני. מה שחשוב שנכבד אחד את השני ונאפשר לכולם  לדבר על הדברים שמעסיקים אותם באמת, דבר שייצור פתיחות  הבנה ואמון בנינו. לאחר הפתיחות של המנחות ונציגי המגזרים ביצענו סבב הכרות אישי. 

לאחר מכן התחלקנו לקבוצות קטנות של ארבעה חמישה חברים וחברות.

נירה ואנוכי נפגשנו עם זוג ידידותי ומסביר פנים. לשמחתנו שני בני הזוג יכלו לתקשר אתנו בעברית, דבר שאפשר שיחה קולחת ללא מגבלות. בחלק מהקבוצות הגברים תקשרו בעברית בעוד הנשים היו זקוקות לתרגום, דבר  שסרבל במידה מסוימת את השיח. 

דיברנו על חיי היום יום סיפרנו כל אחד על מוצאו וקורות חייו. דיברנו על בעיות הפרנסה וקצת פוליטיקה של המגזר. הגבר עבד כמסגר בכמה מושבים בעמק יזרעאל ומאוד העריך את היחס הטוב בו התקבל בעבודתו. לדעתו' האוכלוסייה הערבית בישראל חייה חיים טובים  מאלה אותם חיים הערבים שסביבנו. מבחינה פוליטית יש לו הרגשה שנציגי המגזר שלו, שמתיימרים לייצג אותו, אינם דואגים מספיק לצרכים היום יומיים של המגזר ועסוקים יותר מדי בפוליטיקה גבוהה ומתריסה. לצערי לא ניתן היה לשמוע קצת ממה שהתרחש בקבוצות האחרות וחבל.


יצאנו לחצר  להכרות עם עבודת הפסיפס שנכין במשותף במטרה להשאיר משהו לדורות הבאים . ארוחת הצהריים המשותפת הוכנה הפעם על-ידי המגזר הערבי. התכבדנו בלבנה טעימה, פיתה ערבית עם זעתר וזיתים טובים, כפי שרק הם יודעים להכין. בפעם הבאה עלינו להביא את התקרובת וכבר עכשיו אנו בהתלבטות בנינו מהו האוכל המתאים שנכין  שיהיה גם טעים וגם ייצג אותנו בכבוד.


לאחר ארוחת הצהריים התכנסנו בחדר לזכרו של יגאל אלון. המנחות הסבירו בקצרה בעזרת התמונות התלויות בחדר על דמותו הססגונית של האיש. בעיקר על קשריו עם ערביי הגליל ועל משנתו הפוליטית. החברים הערביים שמחו לשמוע על כך שבינקותו  כשאמו הייתה חולה הוא הונק על-ידי מֵנקת ערביה. אחד החברים הערביים העלה על נס את צניעותו של יגאל ומנהיגותו שצמחה בגליל וסיים בשאלה היכן יש לנו היום מנהיגים מאחדים כאלה. סיימנו בהתחלת העבודה על הפסיפס המשותף, אותו נמשיך לבנות במפגש הבא. נפרדנו לשלום ובהרגשה שיש עוד הרבה מה לעשות. מתוכננים עוד מפגשים בהם נתארח אצלם בכפר והם יתארחו אצלנו בגיל עוז.


אני רוצה בסוף הדיווח להודות לוורד ולבית יגאל אלון על היוזמה הברוכה להפגיש ביננו ולהוציא אותנו מדלת אמותינו לנושא שונה ומאתגר.                                       


מייקל לניר

כפר-רופין