title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים מזמרת ושמחה

חבורת הפיוטים מזמרת ושמחה

 

את מפגשנו השבוע פתחנו עם הפיוט "שלום לבן דודי" פיוט שנכתב על-ידי רבי שלמה אבן גבירול, מגדולי פייטני ספרד במאה ה-11. השיר מצוי כמעט בכל עדות ישראל השונות - אצל יהודי מרוקו הוא מופיע בשירת הבקשות של שבת וירא, ואצל יהודי בבל בסדר השירים לליל הושענא רבה, אולם בפועל זהו שיר המושר בכל העדות ובכל עת, שכן זהו שיר אהבה וגעגועים של הרעיה, כנסת ישראל, אל דודה, הקב"ה, הנשען על שיר האהבה הגדול של הדוד והרעיה - שיר השירים. הרעיה והדוד מנהלים פה דו-שיח, בו הרעיה כבר לא יכולה לחכות יותר והיא מאיצה בדוד כי יתגלה, יתקרב, ויגאלה ממקומה בגלות, ואילו הדוד ממתן את הרעיה, מבקש ממנה שתחכה לרגע הנכון, לעת אשר תחפוץ האהבה מעצמה. האזנו לביצועו של ג'ו עמר ולביצועו של דקלון.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

 

לצפייה בביצוע החבורה עם ג'ו עמר לחצו כאן

 

לצפייה בביצוע החבורה עם דקלון לחצו כאן

 

במסגרת הפיוטים לשבת שוררנו את "הללויה הללו אל בקודשו" למרות שנאמר בכל יום במהלך פסוקי דזמרא של תפילת שחרית. אולם בשבת נהגו בקהילות רבות גם שרים אותו.

הוספנו ולמדנו כי בנוסח "ספרד-ירושלים" יש מקאמים (סולמות מוסיקליים) שונים וכל חזן שומר על אותו המקאם לאורך כל התפילה באותה השבת. למדנו גם כי חלק מהמקאמים נקראו על שם העיר בה חוברו.
כל העולמות שרים לבורא כולל מלאכים יש האומרים שמזמור זה היה מושר בעולי הרגל לירושלים עם הביכורים.

מזמור זה, שהוא המזמור החותם את ספר תהלים והוא אולי שיאו של ספר זה שכולו הלל, הוא כנראה מזמור התהלים המושר והמולחן ביותר, ולא בכדי. כל כולו של המזמור הוא קריאה לשירה ולנגינה. אפשר לשער שהמזמור נועד להיות מושר כפתיחה לתפילה חגיגית בשעת שמחה גדולה - אז היה קורא שליח הציבור את הקריאות - הַלְלוּ אֵל... הַלְלוּהוּ והקהל היה עונה הַלְלוּ יָהּ, בליווי כלי נגינה על פי הכלים הנזכרים - כאשר היה מוזכר הכינור למשל ניגן הכינור וכן הלאה. מזמור שירה זה חורז את ימי החול והשבת, החג והמועד, עבר והווה, קהילות ועדות, מסורת וחידוש

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

לצפייה בביצוע החבורה עם להקת חיב"ה לחצו כאן

לצפייה בביצוע החבורה עם משה אריאלי לחצו כאן

לצפייה בביצוע החבורה עם איציק קלה לחצו כאן




המשכנו  לפיוט "אלי יה אלי" אשר נכתב על ידי שלמה הלוי. הפיוט עוסק בתחינה כלפי בורא עולם לרפואה פדות והצלה ומושר בקהילות השונות.

http://www.gil-oz.org.il/media/sal/pages_media/5762/f5_15-02-2018%2014%3B35%3B32.JPG

 

 

 

קינחנו בפיוט "יום זה שירו לאל שיר ומזמור" פיוט הלקוח מרפרטואר שירת הבקשות של מסורת חלב. השיר משורר את שירת השבת ואת השירה לאל. לחנו של השיר, בהתאמה למילים, מתרונן וכמו מזמין לשיר ולשורר. השיר חותם בעידוד ובחיזוק לאותם הקמים בלילות לשורר שירה ולאל ולשבחו, ומברכם בכך שיזכו להגיע לגבורות ולשבת בחצרות בית ה' - לזכות לגאולה.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

 

 

שמחנו בחבורה ונשמח לחברים חדשים.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט