title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים

סיפורו של שלמה פרל

 

את שלמה פרל פגשנו בפולין.... במאידנק ליתר דיוק... וכל זאת לאחר הקרנת הסרט אירופה אירופה באוטובוס של שושי...  כשירדנו מהאוטבוס ונכנסנו למחנה ראינו את שלמה מול העיניים. צירוף מקרים או אולי גורל? אין תשובה.....

החלטנו להביא את שלמה לקרית החינוך ואכן ביום ראשון ה 15.02.2004 שלמה הגיע לאשכול פיס, הקרין את הסרט וסיפר את סיפור חייו  שהריהו לפניכם:

(ראיינה את שלמה כתבת ערי המפרץ שולי זוארץ) 

שלמה פרל, ניצול שואה שהתגייס לשורות הנאצים:

 

"אני לא מצטער על הדרך שבה בחרתי "

 

השבוע נפגש פרל עם תלמידי המגמה לתקשורת של אורט ביאליק ויוצאי המסעות לפולין , וביחד הם צפו בסרט "אירופה, אירופה", שנעשה על פי הספר המגולל את סיפורו.

בסוף השנה ייבחנו תלמידי התקשורת על הסרט במסגרת בחינות הבגרות.

 

תלמידי המגמה לתקשורת של אורט ביאליק ומשתתפי המסעות לפולין נפגשו השבוע עם שלמה פרל, ניצול שואה שעבר את המלחמה כחייל באס.אס. על מנת לשרוד, אומר היום, 60 שנה אחרי ולאחר שאיבד את הוריו בגטו: "אני לא מצטער על הדרך שבה בחרתי".

 

 

 

פרל, שהיה בזמן המלחמה נער מתבגר, ניסה להעביר את תחושת הקונפליקט של נער שביום הצדיע להיטלר במועל יד ובלילה סבל מסיוטים. לדבריו, הוא עבר שטיפות מוח אינטנסיביות והגיע עד למצב שבו הזדהה עם תורת הרייך השלישי והגזע הארי, למעט רצח העם היהודי. כאשר גרמניה הפסידה, סיפר, חש כאב, מכיוון שהזדהה עם דמות החייל הגרמני, ולכן חש עצמו גרמני שהפסיד במלחמה. פרל סיפר על טכניקות התעמולה של הרייך השלישי, באמצעותן עברו בני הנוער הגרמנים שטיפת מוח, עד שהוא עצמו שכח לעיתים כי הוא יהודי.

 

 

לאחר 40 שנות שתיקה, החליט פרל לכתוב ספר. הספר הפך לתסריט, ובשנת 91' הופק הסרט "אירופה, אירופה". התלמידים צפו בסרט בנוכחות פרל ובליווי הסבריו, ובסופו העלו שאלות. מה שסיקרן אותם במיוחד היה יכולתו לחיות במקביל תחת שתי זהויות מנוגדות לחלוטין. התלמידים, המתמחים בלימודי קולנוע, שאלו את פרל אודות המוטיבים המובילים בסרט והתעניינו מה הם החלקים האמיתיים ומה הם החלקים האומנותיים, שהוספו על ידי התסריטאי והבמאית. על השאלה האחרונה ענה פרל, כי 75 אחוז מאירועי הסרט אירעו במציאות, ואילו 25 אחוז הם עיבוד קולנועי.

המפגש על פרל עם תלמידי אורט ביאליק הוא סיפור מרגש בפני עצמו. באוקטובר 2003 השתתפו תלמידי כיתות י"א ו- י"ב במשלחת לפולין, ובנסיעתם באוטובוס, בדרך למחנה מיידאנק, צפו לראשונה בסרט "אירופה, אירופה", שבסיומו מופיע פרל בדמותו האמיתית.

 

לאחר שסיימו את הצפייה בסרט, הגיעו התלמידים למחנה ההשמדה, וכאשר ירדו מהאוטובוס, ראו להפתעתם את פרל, שכמה דקות קודם לכן צפו בו על מסך הטלוויזיה. ההתרגשות היתה גדולה. התלמידים ניגשו אליו, דיברו איתו וחיבקו אותו, והוחלט כי פרל יפגוש אותם בארץ.

 

 

 

פרל: "חשוב לי להרצות בפני התלמידים, כדי שדור העתיד יבין ששנאה מובילה רק להרס. הרייך השלישי חינך את הנוער לשנאה, לרצח, לגזענות. אנחנו, בני דור השואה, חווינו על בשרנו את התוצאות של עם יהיר, שחשב שהוא מעל לכל."

מרכז המגמה לתקשורת באורט ביאליק, אבי נהרי: "המפגש עם פרל, האיש מההיסטוריה של השואה, מצליח להפוך את הידע התיאורטי שאנחנו מעבירים לתלמידים במסגרת לימודיהם, למוחשי יותר. מפגש מסוג זה נותן לתלמידים גם כלים להתמודד עם הזהות היהודית וגם עם עקרונות שלא ניתן ללמד בשיעור רגיל. למשל, הדילמה הקשה שעמדה בפני פרל: האם לשמור על העקרונות ועל האידיאלים, או לחיות בכל מחיר? המפגש הדגיש בצורה ייחודית ואינטימית מאוד את הצדדים האנושיים של הדילמה: האם נכון לחלל שבת אחת כדי לקיים שבתות רבות? התלבטות זו רלוונטית במקרים רבים גם בימינו. מעבר לכך, הסרט "אירופה, אירופה" הוא חלק מתוכנית הלימודים של בית הספר, והתלמידים ייבחנו עליו בסוף השנה במבחן הבגרות".

קרוליין דרקסלר, מורה לתקשורת ולקולנוע בבית הספר: "בשיעורי הקולנוע אנחנו לומדים איך הופכים מציאות לסרט. סיפור חייו של פרל והסרט הם דוגמה מושלמת לכך. בסוף השנה התלמידים יצטרכו לעשות סרט מחוויה אישית שלהם. להפוך אירוע במציאות שלהם לסרט מעניין".

 

כתבו את הכתבה : שלוי זוארץ ואתי דור.

צילם: ישראל ברגר.

 לקריאת המאמר במקור לחצו כאן


בית הספר של נוער ה-SS שנקרא על שם ניצול השואה:

"ניצחון החיים על הרוע"

שלמה סאלי פרל נפל בשבי הצבא הגרמני והסתיר את יהדותו במשך יותר מ-3 שנים בבית הספר של הנוער ההיטלראי. כעת בית הספר בעיר ברואנשוויג שבצפון המדינה נקרא על שמו. "על זה אפילו לא חלמתי, זה כבוד גדול עבורי. זו גולת הכותרת של הפעילות שלי", אמר

איתמר אייכנר פורסם:  29.10.18 ynet



"זה ניצחון של רצון החיים על הרוע". שלמה פרל מול שלט בית הספר שנקרא על שמו

 

"אני לא אדם שאוהב נקמות אבל אין ספק שזאת הנקמה הכי מתוקה שיכולה להיות נאצים", כך אמר בחיוך רחב ניצול השואה שלמה (סאלי) פרל בן ה-93 – אשר 73 שנה אחרי השואה חזר לעיר שבה שהה במשך שלוש שנים וחצי בבית הספר הגבוה לנערי ה-SS בגרמניה (הנוער ההיטלראי) –הפעם כדי להשתתף בטקס חגיגי שבו קראו לבית הספר המרכזי בעיר על שמו: "בית הספר המקיף סאלי פרל".

 

לאחר פלישת הנאצים לפולין ברח שלמה פרל עם אחיו יצחק לחלק הסובייטי של פולין, והצטרף לבית ילדים סובייטי ולארגון הנוער הקומסומול; אחיו המשיך ליעד אחר. עם פלישת גרמניה לברית המועצות בשנת 1941 נמלט, ומאוחר יותר נפל בשבי יחידה של הצבא הגרמני.

 

 

שלמה פרל מבקר בבית הספר ההיטלראי שנקרא על שמו


.

 

בזכות שליטתו המוחלטת בשפה הגרמנית הצליח פרל לשכנע את לוכדיו כי שמו למעשה יוזף פרייל (Josef Perjell) וכי הוא אזרח גרמני החי מחוץ לגרמניה. בגלל היותו עדיין קטין נשלח לבית הספר הגבוה של הנוער ההיטלראי בבראונשוויג, עיר בצפון גרמניה, שם שהה בתנאי פנימייה במשך שלוש שנים וחצי. הוא היה בסכנה מתמדת עקב היותו יהודי נימול וכל השנים האלה הצליח להסתיר את יהדותו.

 

"הייתי שם מגיל 16 וחצי עד גיל 20. חייתי תחת שם בדוי וזהות שאולה ואף אחד לא ידע שאני יהודי. בפנימייה הזאת למדתי על תורת הגזע ועברתי הכנה טרום-צבאית. במקלחות לא הייתי מתקלח עם כולם כדי שלא יגלו שאני נימול או שהייתי מתקלח עם הפנים לקיר או עם תחתונים. הייתי יצירתי", סיפר, "למזלי לא חשדו בי כי אילו היו חושדים זה היה רע מאוד. עשו לי גם בדיקות אבל למזלי אף פעם לא שאלו אותי איך זה שאני נימול. המקום הזה מסמל עבורי להיות בתוך לוע הארי או קן השטן. כל ערב הלכתי לישון בתקווה שלא אתגלה".

 

לקראת סוף המלחמה הורה היטלר לגייס את כל הנוער ההיטלראי ופרל גויס לחיל רגלים והיה מפעיל בזוקה. למזלו היחידה שלו נפלה מהר מאוד בשבי של יחידה של צבא ארה"ב. "למזלי לא הספקתי להילחם וגם לא הייתי יורה על אמריקנים", אמר. בגלל שהיה מגויס זוטר לא נעצר כאסיר מלחמה אלא שוחרר.

 

הוא מצא את אחיו יצחק ונודע לו על מותם של הוריו. עקבות אחותו, שברחה לכיוון רוסיה, אבדו. בתום המלחמה חזר פרל לזהותו היהודית ושימש תקופה קצרה כמתורגמן בצבא הסובייטי. הוא עלה ארצה ביולי 1948, התגייס לצה"ל והשתתף בלחימה בחזית ירושלים במלחמת העצמאות.

  

 

פרל עם תלמיד בבית הספר שביקש להצטלם איתו


שנים רבות לאחר מכן, כתב את סיפור חייו בספר אוטוביוגרפי בגרמנית, שתורגם לאחר מכן לעברית ויצא ב-1991 בשם "קוראים לי שלמה פרל!". בשנת 1990 יצא לאקרנים הסרט "אירופה אירופה" המבוסס על סיפורו, שבו הוא גם השתתף. הסרט זכה ב-1991 בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר, והיה מועמד לפרס האוסקר. ב-1994 יצאה לאור מהדורה חדשה של הספר בעברית בשם "אירופה אירופה".

 

כיום מספר שלמה פרל את סיפורו האישי במקומות רבים, ופועל למען העמקת תודעת השואה. הוא גם מרבה להיפגש עם משלחות שמביא לארץ משרד החוץ. לפני כמה ימים נפגש עם משלחת מהודו. הוא שומר על חוש הומור מפותח ויכולת נדירה לספר סיפור ולהקסים את שומעיו.

 

בתחילת חודש ספטמבר קיבל מייל ממנהל בית הספר המקיף בעיר בראונשוויג שבו הודיע לו שהוחלט לקרוא לבית הספר על שמו. ההחלטה אושרה בבית הספר ועברה פה אחד במועצת העיר. גם נציגי מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AFD) הצביעה בעד.

 

 

 

"בית הספר המקיף סאלי פרל"


בבית הספר הזה לומדים מעל 1,000 תלמידים בגילאי 5 עד 13. פרל הוזמן לטקס קריאת בית הספר על שמו. "זהו בית הספר הראשון בגרמניה שנקרא על שם נער היטלראי ועוד יהודי", אמר פרל.

 

הוא לקח לטקס את שתי נכדותיו ואת בת אחיו, נעמי ברקין, שגם נאמה בשם המשפחה. כשנכנס לאולם, הקהל נעמד על הרגליים והריע לו. ילדים ניגשו אליו וביקשו לעשות איתו סלפי. גם אחרי שנאם הקהל נעמד דקות ארוכות והריע לו. מנהל בית הספר הגיש לו באופן סמלי את מפתח בית הספר. במהלך הביקור הלך לבקר במה שנשאר מהפנימייה של הנוער ההיטלראי.

 

"התרגשתי מאוד. יש דברים שכל אחד חולם על משהו. על זה אפילו לא חלמתי. זה כבוד גדול עבורי. אני פעיל מאוד בגרמניה בנושא השואה וזה גולת הכותרת של הפעילות שלי. זה ניצחון של רצון החיים על הרוע. נאבקתי וניצחתי על זכות החיים מה שהנאצים שללו ממני כיהודי".

 

לקריאת המאמר במקור לחצו כאן

כתבנו בעבר על שלמה בגליון של מעת לעט לפני כשנה לחצו כאן לקריאת הכתבה