title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים התכנסה לקראת חג החנוכה

חבורת הפיוטים התכנסה לקראת חג החנוכה


פתחנו את המפגש בפיוט "נורא אל נורא". זהו שיר לכל עת במסורת ספרד ירושלים, שבשל הפזמון החוזר בו -אתה אל חי נותן תורה - מתאים להיות מושר בחג השבועות ובשמחת תורה. הפיוט נכתב על ידי אברהם דוויק כלוצי, מפייטני קהילת חלב במאה ה- 20. כפיוטים מאוחרים רבים, נכתב הפיוט מתוך התאמה למנגינת שיר ערבי מוכר, של המלחין המצרי כארים מחמוד, שגם ביצע אותו במקור. המחבר העברי ניסה לשמור על המצלול המקורי של המלים בערבית, מה שעשוי להסביר את תחבירו של השיר
אף שאין הפיוט נושא אופי קבלי מובהק, מופיעות בו שלוש ספירות מן המידות האלוהיות ואף חוזרות בו מספר פעמים, וקובעות את מבנהו: בפזמון החוזר ובבית הפותח נוכחת ספירת הגבורה, המתקשרת גם אל הכינוי 'אל נורא'. בבית השני מתחילה להבליח מידת החסד, המשפיעה טובה על המציאות, באמצעות אזכור שמו של אברהם, שלו מיוחסת מידה זו. בשורה הראשונה של כל אחד משני הבתים האחרונים מופיע כבר החסד באופן מפורש, ובשורתו השניה מופיע ההוד – בין שהוא קשור לאופיו של ההיכל, ובין שהוא נוכח כזכרון מן העבר הרחוק של הר סיני

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בשירת החבורה בביצועו של משה חבושה לחצו כאן


מכאן המשכנו לפיוט לחנוכה "הנרות הללו". בחנוכה נוהגים ללוות את הדלקת הנרות בשירת ובאמירת תפילת "הנרות הללו". נוסח התפילה מופיע לראשונה במסכת סופרים (פרק כ, הלכה ו) והוא הקרוב ביותר לנוסח הנאמר בימינו ע"י עדות המזרח. קיימים הבדלי נוסח קלים בין עדות אשכנז והמזרח, כשהבולט ביניהם הוא שבנוסח אשכנז התווספו המלים - "עַל הַמִּלְחָמוֹת" וכן המלים - "בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה" - מה שמעורר מחשבה לגבי חיי העם בגלויות השונות
המלים החוזרות ונשנות לאורך כל התפילה הקצרה הזו הן - נסים, נפלאות ותשועות - חזרה המעצימה את תחושת הנס והישועה המלווה את חג החנוכה

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


לצפייה בשירת החבורה ללחנו של הרב קרליבך לחצו כאן




לקינוח עברנו ל"שירת הים" ולפיכך האזנו לשני ביצועים מתוך המגוון הרחב הקיים בעדות ישראל השונות.

שירת הים, אותה שרו ישראל לאחר שנבקע להם ים סוף, ולאחר שטבעו מצרים הרודפים אחריהם, היא אֵם כל השירות העבריות. שירה זו שפרצה מהעם החדש ברגע של משבר וגאולה כה ממשיים, נקבעה להיאמר מדי בוקר על ידי העם לדורותיו

יש לציין כי גם כתיבתה של השירה בספר התורה ייחודית היא. צורתה המרווחת, שבה מחלקים את השורה לשתי צלעות וביניהן רווח, ואת השורה שלאחריה מחלקים לשלוש צלעות, וביניהן שני רווחים, קרויה בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד ב') "אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח"

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

אנו חוזרים ומזמינים חברות וחברים להצטרף לחבורה.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט