title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים מפייטת בשמחה

חבורת הפיוטים מפייטת בשמחה


הפיוט הראשון שעסקנו בו הפעם היה "אוחיל יום יום אשתאה" אותו כתב רבי דוד חסין.

פיוט זה, המוקדש לעיר טבריה ומספר בשבחה, אנו מסיירים עם ר' דוד חסין בטבריה ובקברות התנאים והאמוראים שבה ומגיעים עד למקום קבורתו של הרמב"ם עפ"י המסורת. מן המתים עובר המשורר לספר בשבחם של החיים - ר' חיים אבולעפיה, מחדש היישוב היהודי בטבריה, אליה עלה עם תלמידיו בשנת ת"ק, שעשה רבות לפריחת היישוב היהודי בטבריה ולבניין העיר ועל כך מהלל ומברך אותו ר' דוד חסין בחתימת השיר. שיר זה נתחבב מאד וזכה לתפוצה עצומה והוא מופיע בספרי שירה של קהילות המזרח השונות. השיר אף זכה למספר חיקויים ועיבודים, דבר המעיד על הפופולריות הרבה שלו. החיקוי הידוע ביותר הוא שירו של השד"ר הארץ-ישראלי, ר' אליהו חזן, שהגיע למרוקו, "פגש" בשיר וחיבר שיר חיקוי - שנקרא אף הוא "אוחיל יום יום" אלא ששירו של ר' אליהו חזן מוקדש לעיר ירושלים וסובב סביבה.

הקדושה של מקום יכולה לנבוע מגורם חיצוני רוחני שהקדיש את המקום כמו- הר הבית או מערת המכפלה, אך המקום יכול להפוך לקדוש עקב מי שנמצא בו.
שני הפיוטים נכתבו למעשה בכדי לפאר את המקום.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

לצפייה בביצוע הפיוט על ידי החבורה לחצו כאן


הפיוט השני שבחרנו למפגש זה השייך לפיוטי השבת היה - "יגדל אלוהים חי" – אשר נכתב בידי ר' דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה במאה ה-13. זהו אחד הפיוטים הנפוצים ביותר בקרב קהילות ישראל, שחלקן נוהגות לזמרו עם סיום תפילת ליל השבת. בחלק מן הקהילות נוהגים לשיר את הפיוט מדי יום.

הבית האחרון של הפיוט – אלה שלוש עשרה לעיקרים – הוא תוספת מאוחרת
הפיוט מבוסס על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם ומונה אותם בצורה פיוטית. השיר הפך להיות מודל לפיוטים מסוגו (על עיקרי האמונה) שנכתבו בעקבותיו

האזנו בין השאר לביצועו על ידי יהורם גאון בסגנון הלאדינו.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 הפיוט השלישי בו בחרנו הפעם הינו "אל אליהו", פיוט למוצאי שבת מאת ר' אברהם אבן עזרא, המושר בפי רוב הקהילות הספרדיות בלחנים שונים. כמקובל בפיוטים להבדלה ולמוצאי שבת בכלל, אליהו הנביא ממלא גם כאן תפקיד מרכזי, כמבשר הגאולה.


אחד ההסברים שהציע ר' דוד אבודרהם (ספרד, המאה ה-14) אשר על סמך המימרה הידועה מן התלמוד, לפיה "אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין", קבע: "על כן אנו אומרים לקב"ה, הרי שמרנו את השבת, מעתה שלח לנו את אליהו הנביא".

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

לסיום המפגש ולפיוט בתחום השמחות עסקנו הפעם ב"אם חכם לבך" פיוט במסורת יהודי חאלב, שמחברו הוא ר' אברהם ענתבי, ששירים נוספים שלו מצויים בספר השירה של יהודי חאלב.

הפיוט מושר בשמחת החתונה והמשורר פונה בו אל החתן ומברך אותו בשפע ברכות - שהמרכזית בהן היא החכמה - חכמת השכל והלב, החכמה להמשיך ללכת בדרכי האב, החכמה להיות נכון לדבר ד', החכמה לדעת את האל - ומתוך כך יתברכו החתן והכלה ויזכו לחיים של צמיחה ופריחה, לצאצאים שימשיכו ללכת בדרכי אבותם ולשמירה והגנה מכל רע.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לפיוט לחצו כאן


מוזמנים בחום רב להצטרף לחבורה בכל יום רביעי בשעה 11:00.


גדי ליאון

עורך מעת לעט