title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - פרשת תולדות

פרשת תולדות

עשרים שנים לאחר נישואיה ליצחק, זוכה רבקה סוף-סוף להיכנס להריון, אחרי תפילותיה ותפילות יצחק. הריונה הקשה מביא אותה לשאול 'למה זה אנוכי', ומיד אחר כך היא הולכת 'לדרוש את ה''. דרישת ה' הזו, שעל משמעותה ננסה לעמוד מיד, זוכה למענה המבאר לה את התרוצצות הבנים, ומלמד אותה כי 'שני גויים' בבטנה.

 

המפרשים השונים חלוקים בהבנת אותה 'דרישת ה''. יש מהם שהסבירו בפשטות שמדובר בתפילה ובקשת רחמים (כך בתרגום יונתן וברמב"ן). רבקה הסובלת מכאבי הריונה מתפללת ופונה לריבונו של עולם שירפא אותה, וירחם עליה. תשובתו של ה', לפיכך, היא בהיענות לבקשתה ובהבטחת הזרע והברכה של הבן הצעיר.

 

הסבר אחר הוא הסברו של רש"י הקורא 'לדרוש את ה' - 'להגיד לה מה תהא בסופה'. ותומך בו הר"ן המפרש 'לדעת מראשית אחרית'. על פי דבריהם, רבקה לא מבקשת רחמים אלא מבקשת לדעת את סופו של הסיפור, את התכלית של כל זה, את הטוב המצפה לה בסיומו של המסע.

 

בלשונו השירית כורך רש"ר הירש את ההסברים הללו, ועומד גם על כך שמושא הדרישה הוא ה' בעצמו (ולא 'ותלך לדרוש תשובות' או 'ותלך לדרוש רחמים'):

לדרש אלקים משמעו לבקש תורה וישועה מה',

והרי זה מקיף את כל הדרכים בהן עלינו לבקש את ה' בכל חיי מעשינו וגורלנו

ובהן עלינו לעמוד למען יהיה ה' לנו לאלקים.

דברי הנביא "דרשוני וחיו" (עמוס ה') מביעים את התביעה הכוללת ביותר שה' תובע מן האדם,

ולהיות בין "דורשי ה'' היא מעלה שעלינו להיות ראויים לה,

והיא המשימה המוטלת עלינו מיום עומדנו על דעתנו ועד אשר נחזיר את נשמתנו למקור מחצבתה.

"לדרוש ה'" מביע את דבר האמת והיישע, שאם נבקש תורה וישועה מיד ה' נמצא את ה' עצמו,

וחיי חלדנו על עניניהם הקטנים יתנהלו במחיצתו של ה',

או אז ישכון ה' בקרבנו וכל הווייתנו תהיה לרצון לפניו...

 

נראה שה'ישועה' בלשונו של הרש"ר קשורה לבקשת הרחמים, וה'תורה' היא הניסיון להבין את המשמעות, למצוא תכלית למצב, לסקור אותו ממבט רחב ושלם.

 

רובנו לא זוכים למדרגת הנבואה של רבקה אימנו, ומענהו של הקדוש ברוך הוא לא תמיד נשמע צלול כמו שהוא מתואר בפרשה. יחד עם זאת, התנועה הנפשית של החיפוש אחרי הרחמים והתפילה, לצד המבט אל סופו של הסיפור, אל ה'אחרית', מייצרים מרחב שיכול לאפיין דרישת אלוהים גם בימינו.

 

כאשר נשאלת שאלת 'למה זה אנוכי', עלינו ללכת ולדרוש את ה'.

ללכת – כלומר לפעול, להשתדל, לעשות מה שביכולתנו.

לדרוש את ה' – במובן הכפול שראינו, להתפלל (בידיעה שכוחנו מוגבל, והרחמים נמצאים במרחב שמעבר להליכתנו שלנו), ולראות ולצפות לטוב שבאחרית, לאחוז בתקווה, ובאמונה שהישועה קרובה לבוא.

 

נשתדל ללמוד מרבקה איך ללכת, איך לדרוש, איך להתפלל ולקוות. ובעזרת ה' נבנה עולם של 'תורה וישועה', עולם של 'דרשוני וחיו', עולם של טוב וברכה שנוכחים ועוטפים גם את רגעי ההתרוצצות והדאגה.

 

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי