title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - "רואים רחוק רואים שקוף"

'רואים רחוק רואים שקוף'

מילים: יענקל'ה רוטבליט    לחן: שמוליק קראוס 

צר היה כל כך 
הייתי אז מוכרח 
לפרוש כנפיים ולעוף 
אל מקום שבו 
אולי כמו הר נבו 
רואים רחוק רואים שקוף

בן אדם כעץ שתול על מים 
שורש מבקש 
בן אדם כסנה מול השמים 
בו בוערת אש

אז דרכי אבדה 
חיי היו חידה 
צמא כמו הלך במדבר 
אל מילת אמת 
שכוח בה לתת 
לשאת פנים אל המחר    

 

בן אדם כעץ שתול על מים 
שורש מבקש 
בן אדם כסנה מול השמים 
בו בוערת אש


בערה בי אש 
יצאתי לבקש 
ימים סערתי כסופה 
שבתי אל ביתי 
למצוא שאת איתי 
עד בוא הדרך אל סופה.

 

בן אדם כעץ שתול על מים 
שורש מבקש 
בן אדם כסנה מול השמים 
בו בוערת אש

לצפייה בביצועו של שמוליק קראוס לחצו כאן

https://i.ytimg.com/vi/NX53H8ISvxg/hqdefault.jpg?sqp=-oaymwEXCPYBEIoBSFryq4qpAwkIARUAAIhCGAE=&rs=AOn4CLAHVzAS7pQS_kgLiEy8ZfEkqhzzHw

רואים רחוק רואים שקוף הוא פזמון שכתב יענקל'ה רוטבליט והלחין שמוליק קראוס.  הגרסה המקורית והמוכרת ביותר של השיר היא של קראוס עצמו, שלווה באילן וירצברג.

השיר יצא לאור בשנת 1983 כתקליט שדרים שהושמע ברדיו, והוצג כשיר משותף של קראוס ואילן וירצברג את השיר עיבד וירצברג. בהקלטת השיר הייתה אמורה להשתתף זמרת ליווי בקולות הגבוהים, אך מכיוון שלא הופיעה ביום הקלטת השיר באולפן ההקלטות, ביצע את הליווי במקומה אילן וירצברג. רק כארבע שנים לאחר מכן יצא השיר באלבום, ונכלל באלבומו של קראוס "אחרי עשרים שנה" שיצא ב-1987.

השיר נכתב בהשראת הדמות המקראית משה, שהנהיג את עם ישראל במדבר, אך בשל חטא שחטא, (כמתואר בסיפור משה והסלע - הכה בסלע ולא דיבר אליו), נגזר עליו לראות את הארץ המובטחת מהר נבו, אך לא להיכנס אל הארץ. הדובר בשיר מתאר מסע אותו הוא חווה. הוא מתאר מצב בו היה לו צר ולוחץ ולכן נאלץ "לפרוש כנפיים ולעוף".

בפזמון הרמז נוסף לפסוק מהתנ"ך - מקור השורה בשיר "בן אדם כעץ שתול על מים" הוא בספר תהלים ( "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." תהלים א'), על פי הדובר בן האדם מבקש להכות שורש ולהאחז בדבר מה. הדובר מדמה את בן האדם גם לסנה בוער.

בבית השני טוען הדובר כי איבד את הדרך וחייו היו חידה. הוא עוסק בחיפוש אחר אמת הקיום. הבית השלישי מתאר כעין סוף מסע, כאשר הדובר שב אל ביתו - לאחר שסער כסופה.

הזמר מאיר בנאי הוציא גרסה משלו לשיר ששימשה כשיר הנושא לסדרה "מעורב ירושלמי". ומעניק לשיר גוון של שיר כיסופים דתי בביצוע המחבר בין הפיוט 'ידידי השכחת' לבין השיר. במקור הוקלט הביצוע של מאיר בנאי (בעיבודו של יונתן בר גיורא) כשיר קצר המיועד לשמש כשיר הפתיחה של הסדרה "מעורב ירושלמי" (ביצוע עם מוזיקה אלקטרונית בלבד

בעקבות הצלחת הסדרה והשיר, הקליטו בנאי ובר גיורא את הקטע במלואו עם להקה, הוסיפו אותו לקראת סוף השיר, וכך הוא יצא כסינגל קליפ שנערך על ידי מור רבוח במסגרת החוג לקולונע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב

 

לצפייה בביצועו של מאיר בנאי לחצו כאן


 

https://lh3.googleusercontent.com/J0GDkiShgYqEh8uSSmeQkDnllbG8R-2dTUxDoqg0l38oVyG4o9n8YO7-EZ_h0hzP6E65S-wDuneKKxQW5xLW-9zBm33vxYH7Z0l40nXf1UXub7d__gUrm0OwlxAY2gULVVBakmsu5w

נחום גוטמן "כפר צופה אל הכנרת"  1928