title
title
title
title
title
title
סיפורי מקום


"טירת צבי שלנו! טירת צבי שלנו!"

בווינה לפני 81 שנה, כאשר התבשרו שלראשונה בפלשתינה עלה על הקרקע קיבוץ דתי.
הסיכוי להשיג סרטיפיקט לא היה גבוה, במיוחד עבור נער בן 12. לכן נרשם כחבר גם בתנועות נוער אחרות בעיר, כדי להגדיל את הסיכויים לעלייה.
בפסח תרצ"ט סבא עלה לארץ ונקלט בסקטור הדתי של "מקווה ישראל", יחד עם עוד 50 נערים יתומים שנמלטו כמוהו מציפורני החיה הנאצית. בשנת תש"ב, היישוב בארץ רעש ורגש בשל התקדמות הנאצים באפריקה לכיוון הארץ. סבא וחבריו לגרעין ג', פנו להנהלת בית הספר וביקשו שיתנו להם משימה שתוכל לסייע למצב בארץ. הם נשלחו לשנה בטירת צבי, שנזקק לכוח אדם בשל גיוס חלק מהחברים לצבא הבריטי. סבא שובץ מיד ברפת, תחום התמחותו ממקווה. באחד מימות הקיץ של אותה שנה נמדדו בטירת צבי 54 מעלות (הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה במזרח התיכון אי פעם), סבא היה עם הפרות במרעה באותו יום...
בפעם אחרת שיצא עם הפרות לרעות בשדות, התנפלו עליו בדואים במכות ובאבנים. סבא סיפר לי שפתאום הופיע על סוסה המוכתר של הקיבוץ וסילק את הפורעים. את אותו מוכתר, יהושע ברוכי (שהוא הסבא שלי מצד שני) הכירו חברי גרעין ג' עוד הרבה לפני שהגיעו לטירת צבי. הוא שמע שהגיעה למקווה ישראל חבורה של ילדים יתומים מאירופה ומדי פעם היה מגיע אליהם כדי לשמח אותם ולעודד את רוחם
בתום השנה, כאשר חזרו חברי הגרעין לסיים את לימודיהם במקווה, המדריך שליווה אותם מתחילת הלימודים, שמחה פרידמן, החליט להישאר בקיבוץ ולהצטרף לחברות. מאז הפך שמחה לאחד מנושאי דגל התורה והמצוות במשק, והיה הדמות התורנית הבולטת והמכריעה במשך עשרות שנים.
*
לפני 8 שנים יצאנו כל בני המשפחה הרחבה לטיול חול המועד עם סבא בין תחנות חייו בעמק. לאחר הביקור בטירת צבי, עלינו לתל תאומים, שם הגן על העמק מפני הצבא העיראקי במלחמת השחרור. והמשכנו לעין הנצי"ב, שגרעין מקווה ג' היה נדבך מרכזי בייסודו, וסבא כמובן הקים שם את הרפת, שפועלת עד היום. שם סבא הכיר את סבתא ושם התחתנו בעיצומה של המלחמה.
לפני שנתיים וחצי שיראל ואני באנו לגור בטירת צבי. מאז, כמעט בכל הזדמנות כשדיברתי עם סבא, הוא סיפר לי על אותה שנה בקיבוץ, "טירת צבי השפיעה על החיים שלי", היה אומר לי. שוב ושוב חזר והזכיר לי שהוא אוהב את טירת צבי, וכמה היה רוצה לראות אותה היום, אלא שנסיעה למרחק כזה קשה מדי בגילו.
*
רוחו של סבא שורה בביתנו בטירת צבי
אהבתו לקיבוץ, לעמק ולאדמתו, מלווה אותנו ומעניקה לנו השראה וחזון.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת, אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.
נוּם לְךָ סַבָּא, רַב הֶהֲדֶרֶת, מַמְשִׁיכָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת...


תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏אדם אחד או יותר‏, ‏‏שמיים‏, ‏פעילויות בחוץ‏‏‏ ו‏טבע‏‏‏

 80 שנה עברו מאז ראה בעיניו התמימות את שריפת בתי הכנסת.
80
 שנה עברו מאז הגיע לגיל מצוות, ללא תפילה במניין וללא חגיגה, כי היה אסור.
80
 שנה עברו מאז נפטר אביו, סבא חנוך, שחלה והנאצים עיכבו את הטיפול בו.
80
 שנה עברו מאז עמד באומץ מול אייכמן ימ"ש שניסה למנוע ממנו לעלות לארץ, וסבא ניצח אותו.
80
 שנה עברו מאז עזב את אמו הבוכיה על רציף הרכבת, ונפרד ממנה לנצח.
*
80
 שנה עברו מאז עלה לבדו לארץ, לסקטור הדתי במקווה ישראל.
77
 שנה עברו מאז גויס לשורות ההגנה ע"י ידידו מהרפת, חיים בר-לב.
76
 שנה עברו מאז הגיע לטירת צבי עם בני כיתתו, כדי לסייע להתיישבות העברית שנפגעה ממלחמת העולם.
72
 שנה מאז עלה עם חבריו לייסד את עין הנצי"ב.
72
 שנה עברו מאז התרוצץ ברחבי הארץ עם עֶגלות על הכתף, איתן הקים את הרפת בקיבוץ החדש.
70
 שנה עברו מאז נשא את סבתא חוה לאשה, בעיצומה של מלחמת השחרור.
70
 שנה עברו מאז עמד מול העיראקים בתל תאומים, עד שנסוגו.
 70
שנה עברו מאז צפה בערביי בית שאן נוטשים את עירם, מפחד היהודים.
69
 שנה עברו מאז חינך תלמידים בכפר בתיה לעבודה חקלאית.
68
 שנה עברו מאז ירד עם סבתא לנגב, לסייע לעולים מתוניס בהקמת המושב שרשרת.
66
 שנה עברו מאז ייסדו את המושב חמד, עם משק זעיר בביתם.
65
 שנה עברו מאז נטל חלק בהקמת חיל הנח"ל, כקצין הדרכה.
58
 שנה עברו מאז פגש שנית את אייכמן כאשר עבד במשרד המשפטים בזמן המשפט. וחש כמי שסגר מעגל וניצח את הצורר פעם שניה.
*
ועוד ועוד רבות עלילותיו של סבא. רבות מעשיותיו.
דברי ימיו שזורים בדברי הארץ הזאת, שכה אהב.
סבא אהוב, למעלה ממאה צאצאיך, החיים ברחבי הארץ. כולם בארץ. הם העדות והסמל לניצחון שלך!

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏‏‏אנשים יושבים‏, ‏אנשים עומדים‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏

תמונה יכולה לכלול: ‏‏פעילויות בחוץ‏‏

סבא ישעיהו (שעיה) קרניאל הלך לעולמו בליל שבת האחרון בגיל 93

 

יצחק ברוכי

טירת צבי