title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז גליון 238

כיצד קשור סר ניקולס וינטון ("אוסקר שינדלר הבריטי") לעמק המעיינות ולגיל-עוז

במסגרת קבוצות השיחה אותן אני מנחה בבית גיל עוז מידי יום רביעי בבוקר, בכל שבוע ושבוע, התרחשה השבוע דרמה מרגשת, ואין זו פרפרזה אלא אמת כהווייתה.

סר ניקולס וינטון, "אוסקר שינדלר הבריטי"- כפי שכונה, הלך השבוע לעולמו בגיל 106, ולכן החלטתי להקדיש את המפגש ולשוחח על פועלו- הצלתם של 669 ילדים וילדות יהודיים בשנת 1939, באמצעות מה שכונה "הקינדער טרנספורט" של ילדי צ'כיה מפראג ללונדון.

בחיפושי במרשתת אודות פועלו מצאתי כתבה שנערכה על יוסי גינת, תושב נוה מונסון, יוסי גינת, שהיה אחד מאותם הילדים, אשר לפני שש שנים השתתף יחד עם "ילדים" אחרים בשחזור מסע הרכבת מפראג ללונדון. בתחנת הרכבת בלונדון חיכה להם סר ניקולס וינטון ונערך טקס הוקרה לכבודו.

בנוסף מצאתי סרטון בו יושבים באותו אולם סר וינטון וחלק מאותם הילדים במפגש לכבודו ביום הולדתו ה- 100 ושם הוא פוגש אותם והם אותו לראשונה מזה שבעים שנה.

ונשוב למפגשנו מהבוקר. בסיום הקרנת הסרטון מצביע נתן קולקר, חבר עין-הנצי"ב, ואומר: "יושב כאן איתכם אחד מאותם הילדים..." ומספר את סיפורו האישי- "אני יליד ברטיסלבה שבצ'כיה ויחד עם שני אחי נשלחנו ברכבת האחרונה שעוד הספיקה לצאת מפראג לכיוון לונדון. נאספנו על ידי הרב רובין. בהמשך הועברנו מלונדון ל Ely שליד קיימברידג' עיירה בדרום אנגליה לאשת כומר אנגלי שם היינו מוגנים מעט יותר מהפצצות הנאצים על לונדון...."

כולנו שהיינו בחדר התרגשנו עד מאוד וכמובן גם נתן עצמו.

לא ידעתי בכלל כי נתן היה אחד מאותם הילדים וגם נתן שהצטרף רק הבוקר לפעילות בפעם הראשונה לא ידע שזה יהיה תוכן המפגש.

חוה בירנבאום, חברת מעוז-חיים הוסיפה את סיפורה שלה כילדת הקינדער טרנספורט, אם כי מוקדם יותר ולא ברכבות שארגן וינטון.

גם היא, כמו נתן, הגיעה ללונדון ונאספה מספר ימים אחרי הגעתה על ידי חברי משפחתה, כומר אנגליקני, שם היתה עד לעלייתה אצרה יחד עם הוריה שהגיעו אליה לאנגליה בהמשך והצטרפו אל ארבעת אחיה ואחיותיה שהיו זה מכבר בפלשתינה.


חווינו מפגש מרגש ומרתק ואנו מודים לנתן ולחווה על ששיתפו אותנו בסיפורם האישי.


גדי ליאון

מומחה שיקומי

להרחבה אודות סיפורו של סר ניקולס וינטון המשיכו לקרוא:


"אוסקר שינדלר הבריטי" מת בגיל 106

ערב מלחמת העולם השנייה, סר ניקולס וינטון שלח 669 ילדים יהודים מגרמניה ואוסטריה אל בריטניה. סיפורו נחשף רק ב-1988: "למה עשיתי את זה? יש כאלה שלוקחים סיכונים ויש כאלה שלא"

עופר אדרת 02.07.2015 "הארץ"

סרניקולס וינטון, אוסקר שינדלר הבריטי", שהציל מאות ילדים יהודים ערב מלחמת העולם השנייה אך לא סיפר על כך לאיש במשך חצי מאה, מת אתמול (רביעי) בגיל 106 בבריטניה.

וינטון נולד בלונדון ב-1909 להורים ממוצא יהודי-גרמני, שהתנצרו. ב-1938, כשעבד כפקיד בבורסה בלונדון, הוא ביטל תוכנית לצאת לחופשת סקי, ויצא לפראגבירת צ'כוסלובקיה, כדי לסייע לחבר שפעל למען פליטים שנמלטו מחבל הסודטים שנפל בידי הגרמנים. כשחזה בסבלם,פתח וינטון במבצע לחילוץ ילדים יהודים משיני הנאצים, לפני שכבשו את המדינה. המבצע כלל איסוף פרטים על ילדים יהודים, מציאת משפחות מאמצות בבריטניה, זיוף מסמכים, מתן שוחד לפקידים וארגון רכבות שיסיעו אותם לבריטניה.

המבצע היה חלק מתוכנית שכונתה "קינדרטרנספורט", במסגרתה הוצאו אלפי ילדים יהודים ממקומות אחרים - בעיקר גרמניה ואוסטריה - ופונו ברכבות לבריטניה, ערב המלחמה. וינטון ארגן את התוכנית בצ'כוסלובקיה.שבע רכבות, בהן 669 ילדים, עלה בידיו להוציא מהמדינה דרך שטחי הרייך השלישי, לכיוון הולנד. משם הועלו הילדים על אוניות בדרך לבריטניה.

הרכבת האחרונה עזבה את צ'כוסלובקיה בתחילת אוגוסט 1939, כחודש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. כ-250 ילדים נוספים היו אמורים לצאת ברכבת השמינית, בתחילת ספטמבר, אך עם פלישת היטלר לפולין נסגרו כל הגבולות ומאמצי ההצלה שלהם נכשלו.

רוב הילדים שהציל נותרו יתומים אחרי המלחמה. הוריהם נרצחו במחנות ההשמדה. רבים מהם נותרו בבריטניה, חלקם היגרו לישראל, אוסטרליה וארה"ב.היום, בשנות ה-70 וה-80 לחייהם, הם מכנים עצמם "ילדי וינטון".

סיפור ההצלה שלו נחשף רק ב-1988, כשאשתו מצאה בעליית הגג של ביתם אלבום ובו רשימות של הילדים, תצלומים ומכתבים של הורים. רק אז פורסם הסיפור בתקשורת ווינטון קיבל הכרה עולמית. "היתה בעיה, כי הרבה מהילדים האלה היו בסכנה. היה צריך להביא אותם למקום מבטחים ולא היה אף ארגון שעשה את זה. למה עשיתי את זה? למה אנשים עושים דברים? יש כאלה שלוקחים סיכונים ויש כאלה שלא", אמר ב-2001 לניו יורק טיימס. ב-2009, בראיון לערוץ 2, אמר:"טוב לב פעיל זה כשאתה עושה משהו טוב. טוב לב סביל - זה כשאתה פשוט חי חיים טובים ולא מזיק לאף אחד. אין טעם לחשוב שהיו לך חיים טובים רק כי מעולם לא הזקת לאף אחד. היו לך חיים טובים, אם עשית טוב".

צפו בסרטון בו וינטון פוגש חלק מהילדים שהציל, ב-1988

ב-2005 ביקר וינטון בישראל ונפגש עם הילדים הישראלים שהציל באירוע שאורגן ב"יד ושם". "וינטון ידע לקרוא נכון את המציאות הקשה באירופה ובחר לעזוב את חייו הנוחים ולהתמסר לצו מצפונו. הוא פעל ללא לאות, באומץ לב וביושרה להצלת מאות ילדים יהודים, ועל כך ראוי לכל הערכה", ספד לו יו"ר יד ושם, אבנר שלו. וינטון לא קיבל אות חסיד אומות עולם. ביד ושם הסבירו, כי לא עמד בקריטריון של סיכון חיים, הדרוש לקבלת האות.

וינטון קיבל ב-2003 תואר אבירות ממלכת אנגליה וזכה לתארי כבוד נוספים ברחבי העולם.סיפורו הונצח בסרטים ובספר.

ב-2009שוחזרה נסיעת הרכבתמפראג ללונדון, במלאת 70 שנה למבצע ההצלה, בהשתתפות "הילדים" שהציל. "היה ברור שכל האנשים הללו היו בסכנה, ולא היה שום ארגון שיעזור להם, כי אף אחד לא חשב שמדינה כלשהי תרשה לילדים להיכנס אליה כשאין הם מלווים בהוריהם", אמר אז וינטון לערוץ 2. "פשוט צריך להיות במקום הנכון בזמן הנכון שיהיה לך את הרקע המתאים", הוסיף.

ד"ר דיוויד זילברקלנג, עורך קובץ המחקרים של יד ושם, אמר ל"הארץ" כי בארכיון המוזיאון נשמר חלק מהתיעוד של וינטון, הכולל תמונות, מכתבים ורשימות, אשר נמסרו על ידו למוזיאון לאחר חשיפת הסיפור. "הסיפור שלו מרתק. במיוחדהעובדה שהוא לא דיבר על זה, אלא המשיך הלאה בחייו ושם את זה בצד והמשיך הלאה", אמר. "יש הרבה הבדלים בינו ובין שינדלר, אבל יש גם דמיון: בכמות האנשים שהצילו ובעובדה שהרכיבו רשימות", הוסיף.

להרחבה על סיפור שחזור המסע ראו את הכתבה שפורסמה: הילדים שהציל סר ניקולס וינטון ישחזרו את המסע מצ'כוסלובקיה 01.09.2009

להרחבה על סר וינטון לחצו כאן

התמונות:

פרחים לצד פסל המנציח את מבצע ההצלה של וינטון, היום בתחנת הרכבת המרכזית בפראג אי־פי

וינטון, באוקטובר בשנה שעברה אי־פי

גלריית תמונות