title
title
title
title
title
title
משתפים - האור שבפנים

האור שבפנים - שלומית שניר

  אני כותבת, חוטבת

את האור שבפנים

פורשת על נייר,

שיר מתגלה, מתחייה

ככתם צבע, תמונה.

עתים, הוא משתהה

ויש, שמתלווה לו

מנגינה.. אני קופסה

עם נשמות שירים

שמתדפקות לצאת,

לנוע בעולם.

רוקמת את בשרן

קורמת את עורן,

עת פתיל חיי – נשזר.

 

 

כשמת אדם - שלומית שניר

כשמת  אדם, אובד קולו

שפתיו פתוחות, נח לבבו

אך הד קולו, עולה מקיר

לבי, אשר אותו הכיר

מנעד צליליו - שובל צבעים

וענבליו - בי מתנגנים

נשרו קליפות ומחיצות

אביט אז פנימה, אל האור .

*********************

שני תינוקות, זכי- מבט

על חוף חיינו, אז נצעד

הים גלי, ומשבריו,

ברורים, צלולות מצולותיו

עקבות רגלינו כחותם

צדפים בחול, וריח ים.

שמש זרח, שמש שקע

בין אור לאור, הלב – נרגע.