title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים מרחיבה את שעריה

חבורת הפיוטים מרחיבה שעריה

 

גם השבוע כבכל המפגשים הקודמים יוחדה השעה לארבעה פיוטים.

 

התחלנו בפיוט "מה נאוו על ההרים" פיוט העוסק בשבחה של העיר ירושלים. זהו אחד הפיוטים הידועים והמרכזים ביותר במסורת יהודי בבל. את הפיוט חיבר בסוף המאה הקודמת ר' שמעון ב"ר נסים שמעון, שהיה אחד מחבורת משוררים ציוניים צעירים שפעלו בבבל במחצית הראשונה של המאה ה-20 - שמואל שאמי, עזרא ומאיר זכרי ושלמה נסים.

הם חיברו יחד מספר פיוטים שנכנסו לספר השבחות של יהודי בבל תחת הכותרת "שירי רנה". הפיוט נקלט במהרה בקרב יהודי בבל ועם העלייה לארץ התפשט גם בקרב קהילות אחרות והיום הוא מוכר ומושר בפי רבים
המשורר פונה בשירו בה בעת לציון שבניה שבים אליה, ואל העולים לציון. בשניהם הוא מאיץ לקום,  להתעורר ולשמוח בשמחת הגאולה.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

לפיוט הקשור לשבת עסקנו בפיוט מוכר שזכה להרבה מאוד לחנים"צור משלו אכלנו"פיוט המושר בסעודות השבת לפני ברכת המזון. ככל הנראה נכתב הפיוט בצפון צרפת, לא יאוחר מן המחצית השנייה של המאה הארבע-עשרה, ועד מהרה נתגלגל לקהילות שונות ברחבי העולם היהודי. כאמור שלושת הבתים הראשונים של הפיוט מכוונים כנגד שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון.

פרט מעניין נוסף קשור ללחנו של הפיוט: בשנות השמונים של המאה העשרים נתגלה בכתב יד מתחילת המאה השש-עשרה תעתיק של תווי הפיוט, המתעד כנראה לחן יהודי מקורי, ולא לחן עממי-מקומי ש'הולבש' על מילות הפיוט; לחן זה נרשם על ידי מלומד נוצרי כפי ששמע אותו מפי יהודי או יהודים בדרום גרמניה של אותם ימים. ככל הידוע, זהו רישום התווים הקדום ביותר המצוי בידינו לזמירות שבת, ואחד הקדומים במסורת הפיוט בכלל

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה בלחן הלדינו לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה בלחן מרוקאי לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה בלחן כורדי לחצו כאן


 

עוד פיוט לשבת שעסקנו בו הפעם הינו "אל אדון".

פיוט קדום המושר בתפילת שחרית של שבת ושל חג בכל הקהילות, על אף שתוכנו אינו מעיד על כך שנכתב כפיוט לשבת דווקא.

זהו אחד מן הפיוטים הקדומים ביותר הידועים לנו ומשערים שהוא מתקופת הפיוט הארץ ישראלי הקדום,  מן המאות הראשונות לספירה.

הפיוט בנוי לפי סדר הא"ב ואינו מחורז,  עובדה התומכת בהשערה על קדמותו. עיצובו ההדור והחגיגי,  תכנו המרהיב ומקצבו הסימטרי עולים בקנה אחד עם התמונה הקוסמית ההרמונית המצטיירת בו: האל בורא היקום ובייחוד בורא המאורות, המשפיע מטובו המופלא על הבריות וזוכה על כן להיות משובח ומהולל על ידן, בייחוד על ידי הבריות השמימיות הסובבות את כסא הכבוד.

האזנו ללחנים שונים, מזרחיים ומערביים, והבחנו במגוון הרב סביב פיוט קדום זה.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה בלחן מרוקאי לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה על פי אהוד בנאי לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה בלחנו של הרב שלמה קרליבך לחצו כאן


 

קינחנו את המפגש בפיוט - "אל מאוד נעלה" - לשמחת החתונה, המושר בשבת חתן כאשר החתן עולה לתורה. מלות השיר נכתבו על-ידי ר' משה אשקר הכהן ללחן טורקי. השיר נכנס לרפרטואר השירים החלבי, אבל התחבב מאד על כל קהילות ישראל והוא מושר בכל עת שמחה בפי רבים.

 לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

מזמינים אנו את כל אחת ואחד מכם לבוא ולהצטרף לחבורתנו.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט