title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים מתרחבת

חבורת הפיוטים מתרחבת

 

השבוע גדלה החבורה והחדר התמלא מפה לפה.


פתחנו את המפגש בפיוט הידוע על רבי שמעון בר יוחאי.

פיוט מסתורין זה חובר על ידי המקובל ר' שמעון לביא, והוא זכה לתפוצה עצומה בקרב כל קהילות ישראל. דומה שאין עוד טקסט קבלי שחדר לתודעת הציבור הרחב כמו שעשה זאת הפיוט בר יוחאי, ועם זאת עדיין נותר הוא רזא דרזין
עניינו של הפיוט הוא שבח לר' שמעון בר יוחאי והוא מתאר את עלייתו של רשב"י מספירה לספירה. אם בבית הראשון בר יוחאי הוא ככהן הנושא ציץ נזר הקודש, הרי בבית האחרון העם לומדי סודותיו הם כבר כהניו שלו, הנושאים חושן אורים ותומים ונעזרים בו בלימודם
הפיוט משופע בדימויים ובביטויים ציוריים יפהפיים שעל אף היותם מושגים קבליים הם ניתנים להבנה גם ברמת הפשט או הציור - קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, לִשְׂדֵה תַפּוּחִים עָלִיתָ לִלְקוֹט מֶרְקָחִים, כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ - ואולי זהו סוד קסמו של הפיוט, שעל אף כתב הצופן הקבלי שבו, רזיותו הבלתי מובנת והיותו כולו סוד מושך אליו את לבות יודעי ח"ן ופשוטי העם כאחד ומעורר את הדמיון. הקורא את הפיוט והשר אותו כמו רואה מול עיניו את הציורים שמצייר המשורר במלותיו, את דמותו המסתורית של בר יוחאי
הפיוט זכה למעמד חשוב במיוחד והוא מושר בליל שבת, אם לפני קבלת שבת ואם לאחר תפילת ערבית או במהלך ליל השבת. בל"ג בעומר, יום ההילולה של ר' שמעון בר יוחאי, זהו הפיוט המרכזי. יש קהילות הנוהגות לשיר אותו גם במעמד ברית המילה. חשיבותו של השיר גם בכך שהוא המייסד של סוגה שלמה של שירים בשבח רשב"י ושל שירים קבליים בשירת פייטני צפון אפריקה
מקובל לייחס את הפיוט לר' שמעון לביא, שגורש מספרד במחצית המאה ה-15 והגיע לצפון אפריקה. בשנת ש"ט (1549) עבר בטריפולי בדרכו לארץ ישראל אך משראה שיהדות זו זקוקה לו נשתקע בה והפך לרבה של לוב. חיבורו הידוע ביותר של ר' שמעון הוא "כתם פז", פירוש על ספר הזוהר. לצד היותו מקובל וחכם חיבר ר' שמעון שירים רבים, בכולם משוקעים ענייני סוד וקבלה

החבורה כולה שרה בעוצמה רבה בליווי של שני מבצעים, אביהו מדינה ואיציק קלה.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה יחד עם מדינה לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה עם קלה לחצו כאן


 

המשכנו לפיוט "שבחי ירושלים". אלו הם שני פסוקים מתוך מזמור תהלים קמ"ז, הממוקדים בירושלים והפונים אליה, והם מושרים במגוון נסיבות משמחות, בין היתר ביום ירושלים, כ"ח באייר. השיר פופולרי ביותר וזכה למגוון מבצעים, ביניהם גם הזמרת היוונית חריס אלקסיו
הפסוקים המושרים בנויים בשתי תקבולות: התקבולת שבפסוק הראשון כיאסטית, כלומר סדר אבריה משׂוּכל – הפניה אל העיר מופיעה באמצעה של הצלע הראשונה (ירושלים), ובסופה של הצלע השניה (ציון). בפסוק זה חוזר ה' בשני כינוייו – שכן הוא מושא ההלל. לעומת זאת, בתקבולת שבפסוק השני, המנמקת את הקריאה להלל במעשיו של ה', אין שמו או כינויו מופיע כלל. מתוארים בו מפעליו ביחס לעיר ולבניה
מזמור קמ"ז הוא אחד המזמורים הכלולים בחטיבת מזמורי ההילולים החותמת את ספר תהלים. התפרצות קריאותיו של המשורר להלל את ה' נובעת ממבטיו העוברים בין השתאות נוכח מפעליו בטבע (דאגה לבעלי החיים, שליטה בגרמי השמים ובמשקעים) לבין התייחסותו הפרטיקולרית ליראיו, לירושלים ולעמו

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן



לכבוד פרשת השבוע שתיקרא השבת, פרשת נח, בחרנו בפיוט לשבת הנקרא "יום שבתון". הפיוט נכתב על ידי רבי יהודה הלוי. פיוט זה מושר בקהילות אשכנז השונות בסעודה השנייה והשלישית של שבת. ר' יהודה הלוי מעביר את יונתו של נח, השבה ובשורת סוף המבול בפיה בדמות עלה זית, להקשר הלאומי. כך הוא מקשר יונה זו עם דימוי היונה לעם ישראל, לאור דרשות חז"ל לשיר השירים. את מנוחת כף רגלה של היונה לאחר המבול הוא מקביל למנוחת עם ישראל מדי שבת. לכאן מתקשרת אף שאיפת המנוחה הגדולה של ציון מזעף ההווה בחסד הגאולה העתידי, כפי שמבשר לה ישעיהו: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה' ". (ישעיה נ"ד, ט'-י'(מחברו של הפיוט הוא ר' יהודה הלוי, אולם לפי דיוואן ריה"ל של בראדי ולפי מהדורת שירי ריה"ל של דב ירדן, מסתבר שהנוסח שהשתרש כנוסח המושר אינו כולו שלו. פתיחת השיר, הבית הראשון ושני הבתים האחרונים הם של ריה"ל. הבית השני והשלישי, הפותחים במלים - וּבָאוּ כֻלָּם; דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ, הם של מחבר אחר, שאיננו יודעים מי הוא

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


קינחנו בפיוט "מקהלות עם". פיוט זה לשמחת החתונה, נכתב על-ידי ר' מרדכי עבאדי, שרבים משיריו מצויים ברפרטואר מסורת יהודי חלב. בשבת חתן, כאשר עולה החתן לתורה, פוצח כל קהל המתפללים בשירת "מַקְהֵלוֹת עַם", שירה חגיגית המשמחת את החתן והקהל גם יחד. כך מקיים הקהל בשירתו את מלות השיר עצמו: מַקְהֵלוֹת עַם בָּרְכוּ אֵל, הָרִימוּ קוֹל כֹּחַ וָאֵל, יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


מחכים לכם במפגשים הבאים.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט