title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - ארץ זבת חלב

ארץ זבת חלב     לחן אליהו גמליאל  1952

אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ הוא ביטוי מקראי,  מכינויה של ארץ ישראל, המתאר את שפעה, פוריותה ותנובתה של ארץ ישראל. הביטוי מופיע עשרים ואחת פעמים במקרא. פעם אחת במקרא מכונה מצרים בכינוי זה.

השיר הולחן בשנת 1952 כקנון לשני קולות, במסגרת תרגיל בקומפוזיציה שהגיש אליהו גמליאל בהיותו סטודנט במדרשה למורי מוסיקה בתל אביב.

הביטוי אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ מופיע לראשונה בתורה בספר שמות פרק ג', פסוק ח',  בסיפור בו מתגלה ה' למשה בסנה הבוער ומבטיח לו כי יעלה את בני ישראל אל הארץ הטובה. הביטוי מציב את מעלותיה של ארץ ישראל לעומת מצרים שמזונותיה יבשים ואין היא פורייה כארץ ישראל בספר במדברפרק י"גפסוקים כ"ו-כ"ז, המרגלים שנשלחו לארץ ישראל לסייר בה, מביאים עמם בשורה ופירות להמחיש את פוריות הארץ :"וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ"

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e2/Northrop_A_Land_Flowing_with_Milk_and_Honey.jpg/250px-Northrop_A_Land_Flowing_with_Milk_and_Honey.jpg 
"אל ארץ זבת חלב ודבש" הנרי דבנפורט נורתרופ- 1894


בספר במדבר פרק ט"זפסוקים י"ג-י"ד, טוענים דתן ואבירם בפני משה כי הוציאם מארץ פורייה, ארץ זבת חלב ודבש. זהו השימוש היחידי במקרא לביטוי שאינו מופנה לארץ ישראל אלא למצרים ממנה יצאו בני ישראל. טענתם היא פוליטית. הם טוענים כלפי משה כי הוציאם מארץ פורייה ודן אותם לנדוד במדבר עד היעלמותו של דור המדבר. המסר המניפולטיבי, שניסו להעביר אינו נכון וזאת מפני שהמובחרים בפירות מצרים נועדו לצורכיהם של בני המעמד הגבוה ולא למעמד העבדים.

בנאומו לפני כיבוש הארץ והתנחלות השבטים בה, מדבר משה על ארץ זבת חלב ודבש אך כאן משמש הביטוי כתמורה לרעיון המופיע בספר דבריםפרק א', פסוק א', שמירת החוקי התורה. הביטוי מופיע בספר דברים פרק י"א פסוק ט',  משמש כפתיחה לפסוקים הבאים:

כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה-מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה

לצפייה בביצוע השיר לחצו כאן 

הביצוע של זמרי מכבי, המובא כאן לשיר בלחנו של אליהו גמליאל, נטבע בתקליטּ "שירו שיר בעברית - דב זלצר מנצח על זמרי מכבי" (ארה"ב, אלקטרה, 1962)

 

אליהו גמליאל נולד בטבריה, ב-1926 ולמד ב"תלמוד תורה"  ואחר כך למד בבית הספר העממי בטבריה. כבר מגיל צעיר גילה נטייה למוזיקה ובהיותו בגיל 12 ניגן במפוחית פה ובתופים וליווה בנגינתו את ריקודי העם שנערכו בצריף הצופים בטבריה. בנעוריו התחנך בחברת הנוער בעין חרוד וברמת יוחנן, וארגן ערבי ריקוד עם אחרים בקיבוץ בערבי שבת.

ברמת יוחנן פגש את המלחין מתתיהו שלם שהתרשם מכישוריו ושלח אותו ללמוד במדרשה למורים למוזיקה. במקביל ללימודיו המוזיקליים רקד אליהו גמליאל בלהקת המחול "ענבל".

גמליאל התגייס לפלמ"ח ועם הקמת צה"ל שירת ביחידת חבלנים ומאוחר יותר ליווה בנגינת חליל צד את תזמורת צה"ל שהייתה בשלבי התארגנות והקמה ראשונים והופיע עמה ברחבי ישראל.

גמליאל היה חבר ב"חבורת האש" והרבה להופיע עמה וגם בנפרד בשירי רועים ביישובים שונים ברחבי ישראל כשהוא שר, רוקד, מתופף ומחלל בחלילים שונים שחלק מהם יצר במו ידיו. גמליאל השתתף בחוגי ריקודי עם ברחבי ישראל, הדריך וארגן הרקדות עם ושימש מורה למוזיקה בבתי ספר ובסמינר הקיבוצים.

בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1965 היה גמליאל חבר בוועדת בחירת השירים לצד פאול בן חייםיחזקאל בראוןאהרן מגדנעמי פולני ונוספים.

בסוף אוקטובר 2011 ערכה אקו"ם בבית אגודת העיתונאים "בית סוקולוב" מסיבת הוקרה לגמליאל ולאמנים ותיקים אחרים. גמליאל, על אף שחצה את גיל ה-80, הופיע עם בתו יסמין שהייתה חברה בלהקת הבנות "מנגו", שר, חילל, ריגש והלהיב את הקהל. גמליאל התגורר בחיפה עד לפטירתו בגיל 87. נקבר בבית העלמין בקיבוץ רמת יוחנן.

 

https://www.zemereshet.co.il/AdjustImage.aspx?MaxWidth=374&MaxHeight=374&src=UserFiles/Image/artists/eliyahu_gamliel/eliyahu_gamilel.JPG

אליהו גמליאל